אלצהיימר ואוסטאופורוזיס

אבי בן 65 , חוסה כבר מעל 8שנים במרכז גריאטרי במחלקה לתשושי נפש. לפני חודש הוא נותח עקב שבר פתולוגי בצוואר הירך וכעת הוא בשיקום אך מפאת מחלתו(אלצהיימר) שכרגע בשלב מתקדם הוא אינו משתף פעולה עם פיזיותרפיה ויישאר על כסא גלגלים וכמו כן יועבר למחלקה סיעודית. בשבועיים האחרונים הוא מסרב לפתוח את פיו על מנת לאכול וכמעט אינו אוכל דבר, גם כאשר נכנס מעט אוכל לפיו יש אצלו קושי בבליעה. האם זו הידרדות של האלצהיימר וזה חלק מהמחלה שבשלב מסוים גם לא שולטים בפעולות שקשורות לאכילה? או שיכול להיות שזה זמני וזו רק ירידה במצב רוח? מה אפשר לעשות על מנת להקל על אדם במצב הנ"ל? האם יתנו לו זונדה בשלב מסוים? ומהי בערך תוחלת החיים של אנשים במצב הנ"ל?

לאה שלום סרוב לאכול יכול להתאים לשלב במחלת האלצהיימר, לאו דווקא בגלל קושי פיזי לאכול או פגיעה ביכולת הבליעה אלא כהפרעת התנהגות, את עצמך מתארת זאת כ"מסרב לפתוח את פיו", ייתכן וזה זמני, קשה לדעת, צריך להמשיך ולנסות להאכיל אותו (אל אם משתעל לדוגמא בכל נסיון האכלה או שתיה). בשלב מסוים יהיה צריך להחליט על הכנסת זונדה או פג (צינור לקיבה), לגבי תוחלת החיים היא יכולה להשתנות בהתאם למצבו הכללי של האדם, האכלה מלאכותית לא בהכרח מעלה את תוחלת החיים של החולה. אני מאחל לכם הרבה בריאות אילן שפר www.ilanshefer.co.il