מבקשת שתעזרו לי!!!! אני מתחננת בפניכם

אני נערה חירשת מלידה כיום בת 21 רק כיום הרגשתי שזה מגיע לי עד כאן! ואני חוששת לחזור לאותה דיכאון שיצאתי ממנה רק לפני שנה וחצי טוב אספר מהתחלה ( למרות שזה לא קל להיזכר בזה ולספר... באמת לא קל בכלל! ) כאשר הבאתי לעולם הזה נולדתי עם בעיות: לא רואה בעין אחת ועברתי בניתוח והצלחתי לראות רק בעין אחת (עד היום אני רואה בעין אחת...) היתה לי בעיה בלב שנולדתי.. ועברתי ניתוח בלב וזה עובר בהצלחה וכמובן נולדת חירשת מלידה... גרתי בעבר באריאל ובגיל 3 עברתי לקרית גת משום המליצו להוריי שאלך לגן חסיה בבאר שבע במיוחד לחירשים ועברתי לשם...ב3 שנים לא ידעתי איך להתקשר עם אנשים... כאשר הגעתי לגן חסיה ראיתי חבר’ה חירשים כמוני ולימדתי שפת סמינים במהירות והתשלבתי יפה מאוד והצלחתי להתקשר עם העולם ואחרי 2 שנים,רק ב5 שנים בלבד אכלתי במבה ושוקו ולא יותר מזה ונאלצתי לעבור ניתוח בקיבה ועובר בהצלחה ואחרי ניתוח הזה התחלתי לאכול עוף ואורז ועוד..אוכל בריא בקיצור ובגיל 6 התחלתי לסבול מהתעללות של הבנים בכיתתי אני לימדתי בכיתה א’ עד יב’ עם כיתה בנים בלבד,היתי בת היחידה בכיתה ובנים בכיתתי התעללו בי שהייתי ילדה לימדתי בבית ספר "מולדת" והייתי בכיתה 7 בנים בלבד,ואני היתי בת היחידה מהגן עד כיתה יג’,הייתי בת היחידה בכיתת הבנים.. אז א’ (שם בדוי) א’ הוא גדל עימי מהרגע שבאנו לעולם עד היום והינו ביחד בגן,בבית ספר יסודי ותיכון.. ובכל בילוים חברתיים אנו ביחד,ועוד ועוד.. ושהייתי בת 7 יום אחד עם שמש ואוויר בהיר יצאתי להפסקה כמו שיצאתי תמיד טיילתי לבדי היתי בודדה בלי חברים ולפתע א’ מגיע אלי,ואמר לי "מה את עושה פה,אסור לך להיות פה" אנו מתקשרים בשפת סימנים שזו שפה שלנו כחירשים (אנו לא אילמים! שתדעו..) ועניתי לו "אני רוצה להיות פה לצפות בילדים שמשחקים." וא’ כועס על כך שלא שמעתי בקולו ומוריד לי את חצאית מול עייני הכל הילדים שהיו שם בהפסקה וקפאתי במקום ולא ידעתי כיצד להגיב..והתחלתי לבכות עד שהגיעה רכזת לקוי שמיעה והתלבשה אותי בחזרה חצאית ואמרה לכולם שיילכו לכיתות ולקחה אותי על ידיים לחדר מורים ושאלה מה קרה? לא יכולתי לדבר ,רק בכיתי ורציתי בקבוק...כן כן אני שותה מהבקבוק וגם עם מוצץ עד גיל 12 ! (לא ידעת י שהיה עלי להיגמל מזה כבר בגיל 3 או משהו) ורכזת לקוי שמיעה הכינה לי בקבוק שוקו ושתיתי,ונרדמתי ואז למחרת כולם התסכלו עליי בצורה שונה שכלכך התביישתי,שאפילו לא ידעתי כיצד להגיב,איך להתמודד? ובגיל 9 בערך או 10 יום אחד בשישי ערב הוריי ואחותי קטנה יצאו לאחי הבכור שנשוי-2 ילדים להיות אצלו בארוחת השבת אני ואחי (באותו זמן היה בן 9 או 8) לא רצינו ללכת,כי מעשמם אצלו אז השארנו בבית,אני היתי בחדר שלי,עם עיתונים ולומדת.... עד לפתע אחי נ’ (שם הבדוי) בא לחדרי,ואמר לי שהיה רוצה לדעת "איך זה להיות בבית ספר עם בנות וגם בנים ביחד?" ואמרתי "שזה די רגיל" אנו גם מתקשרים בשפת סימנים (הוא שומע,ואני חרשת) משפחתי הם דתיים,חוץ ממני אני חילונית מאחר שלומדת בבית ספר רגיל ולא דתי וגם גדלתי עם חינוך חילוני בגלל בית ספר וחינוך דתי בכלל לא מתאים לי לא התחברתי לזה.. אז טוב,אמרתי שזה די רגיל ואמר לי "אה כן? ומותר לי לשחק עם בנים?" עניתי "שכן" והוא הופתע כי הוא לומד בבית ספר חב"ד שבו לומדים רק בנים בלבד בנפרדת בנות ולפתע מתחיל לגעת בי ולא הבנתי מה זה אומר להביע? ומוריד לי בגדים,וגם הוא מוריד.. אך היינו עם תחתונים... ולא הבנתי באותו זמן שזה אסור,וכאלה.. נתתי לו לעשות מה שהוא רוצה ואחר כך נרדמתי...מאז אותו היום בקביעות בערב שישי הוריי ואחותי יצאו לאחי הבכור ואני ונ’ השארנו בבית לבדנו,והוא עושה לי את זה...כל זמן.. בנוסף אבא שלי כל זמן נגע בי,ואמרתי לו שאני לא אוהבת שיגע בי והוא טוען שזכותו לגעת בי,כי אני בתו... מכיון שאניני יודעת מהם הזכויותיי אז נתתי לו לגעת בי למרות שאני לא רוצה ולא אוהבת ושונאת!! עד גיל 15 שהחלטתי להתרחק ממנו לא לדבר עימו בכלל...לא לבקש ממנו כלום ממש נתק קשר.. כאשר היתי בת 10 התחלתי לראשונה לצפות בערוץ הילדים "’קטנטנות" וגם בויוה בכל טלנובלות אהבתי לצפות.. ויום אחד היתה הסדרה שבו גבר מנסה לגעת באישה,ואישה סירבה לתת לו אך לסוף נגע בה והיא בכתהה... וכאלה.. ולפתע נזכרתי במעשים של נ’ ושל אבא כלפיי ושזה בדיוק מה אני הרגשתי.. והבנתי באותו רגע שזה אסור! אך לא ידעתי מה צריך לעשות עם זה אחרי 5 שנים שהוא עושה לי את זה ב5 שנים!! ואחרי 6 שנים שאבא נגע בי ב6 שנים!! יום אחד הורי אמרו לי שנ’ יעבור! לפינמיה ישיבה של חב"ד כלכך שמחתי שהוא עוזב את הבית סופסוף יהיה שקט.. אך בגיל 13 הלכתי יום אחד בשבת לבית של חברה הלכתי ברגל עם מחברת מדבקות "המורדים" שבאותו זמן היה בערוץ קידס הסדרה "המורדים" ואיש מבוגר זר לגמרי הגיש אלי,ורצה לראות מחברת ונתתי לו ברוב תמימותי,לא ידעתי שאסור לדבר עם זרים.. ומחזיר לי מחברת והמשכתי ללכת לבית של חברה והוא בא אחריי,ולא הבנתי,ולפתע אמר לי בתנועה "בואי בואי" ולא הבנתי מה רצה והלכתי אחריו עד שהגענו למקום יער והוא ישב על רצפה ואמר לי לשבת גם ונזכרתי באחד טנלבולה שאנסו את ילדה ביער זה היה כלכך מפחיד והבנתי שהוא עמד לאנוס אותי וברחתי בריצה!! עם כל כוח הגעתי לבית של חברה בבכי וסיפרתי לחברה ואמרה לי שאסור לדבר עם זרים אמרתי לא ידעתי לא ידעתי הורי לא אמרו לי על כך והשבעתי אותה לא לספר לאפחד לעולם עקב מה שקורה לי עם זר ואחי אני תמיד חולמת בלילות עד היום שנאנסתי על ידי אדם מבוגר שנראה בגיל 18 משו כזה על שדה כזה ירוק בהיר שאני צועקת כל כוחי אז שאני לא כלכך מבינה מה פירוש החלום הזה.. אני חוששת שנאנסתי בעבר אני לא זוכרת הרבה כלכך מהילדות שלי רק את דברים קשים שעברתי... אך החלום? לא זוכרת את זה וזה היה בברור...כלכך מחריד.. בגיל 15 התפוצצתי מהפנים אחרי מה עבר עליי מגיל הינקות עד 15 ונסיתי להתאבד ור’ (שם הבדוי) יועצת תיכון נאלצה להתרחק ממני אחרי שהיה לנו קשר כלכך חזק.... היא היתה בשבילי דמות האם שמעולם לא היתה לי... ובגיל 16 אחרי שנה וחצי שנסיתי המון פעמים להתאבד...והייתי בביהח פעם אחת והמון פעמים הוריי איימו להתאשפז אותי בבית משוגעים כל כך פחדתי,שעוד יותר רציתי למות וגם בנים בכיתתי התעודדו אותי להתאבד,איפלו חפרו לי קבר בחצר מאחור בית ספר זה עוד יותר גורם לי לרצות להתאבד.. יום אחד בגיל 16 ר’ יועצת הציעה לי טיפול פיסכולגי ונעניתי בחיוב מייד ללא היסס כי ידעתי שאני זקוקה לזה לספר למישהי מה עבר עלי... ואך הוריי סירבו בתוקף אחרי התשוכנעים רב...בסוף ר’ הצליחה לשכנע אותם לתת את הסכמתם והלכתי ליפו טיפול פיסכולגי... אך אחרי מה עבר עלי,זה לא מספיק.. בגיל 16 וחצי עולה חדש ק’ (שם הבדוי) מגיע לכיתה שלי,כמובן עוד בן ועזרתי לו להתאקלם בארץ ולימדתי אותו ע! ברית ולד בר בשפה של ישראל והכל..כמו עזרתי לכל עולים חדשים חירשים.. ואז יום אחד בשיעור אנגלית ק’ נגע בי ברגלים אמרתי לו שייפסיק ושוב ושוב כל זמן רק בשיעור אנגלית הוא נגע בי ברגליים,עד שהשברתי התלוננתי בפני ר’ יועצת,והיא כעסה עליו והפסיק.. מיותר לציין: שמאז ילדות עד היום מעולם לא היה לי בן זוג איפלו לא דייטים איפלו לא בקשר טוב עם גברים לא התאהבות ולא היו לי מחזרים.. אחרי 4 וחצי (כולל כיום) בטיפול פיסכולגי הצלחתי לצאת מהדיכאון ולימדתי לשלוט בטייס אטומטי.. הייתי רוצה לדעת כיצד אפשר לברר אם אכן נאנסתי או לא? לא עברתי רק את זה אלא גם אלימות פיזית ונפשית מצד הוריי...מהילדות עד גיל 15 וחצי והיתה הפסקת אלימות מגיל 15 וחצי עד גיל 21 -6 שנים הפסקה.. יום אחד בבית מלון ירושלים שנסענו אליו,בהתחלה לא רציתי לנסוע... אך הכריחו אותי....ובשישי ערב,לא יכולתי להירדם כמו תמיד.. וסימסתי בפון... ולא ידעתי שזה רעש,אבא התעורר ואמר לי שזה רעש אמרתי אה כן? אז בסדר הצעתי לו שאצא ללובי עד שאעייף אחזור לישון והוא סירב,חוזר לישון והמשכתי ושוב קם וצעק עליי אמרתי לו שייתן לי לצאת ללובי,אמר לא אמרתי מה אעשה? אני לא מצליחה לישוון הוא מעצבן והלך למיטה,ואני התחלתי לבכות ברגע מסוים והוא קם ואמר שאפסיק לבכות ואמרתי שאני לא יכולה וחל להרביץ לי בפנים,עד שיירדו דם בפה,ולא הבנתי,מכיון שבחדר היה חושך אסור להדליק אורות והלכתי לשירותים ששם יש אור היחיד והתסכלתי במראה והופתעתי לגלות שכל שייינים שלי ממלאות בדם וצעקתייי ובכייתי,וביקשתי עזרה והוריי ואחותי מצדם עמדו בצד וצפו בי והתחלתי למלא את פה במיים הרבהה מיים הם עדין עמדו במקום והבנתי שאלימות חוזרת!! עד שסיימתי,ויצאתי ללובי! ובכיתי הרבה הרבה עד בוקר... הרבה אנשים ראו אותי,ושתקו לא רק אלימות ומינית עברתי.. עברתי עוד הרבה דברים.. הזנחה מצד אימא ועוד.. שכיום אני משלמת על כך ביוקר שלא ידעתי למי לספר ולמי לפנות ומה צריך לעשות? אני עדין גרה עם הוריי בלי עתיד בלי בגרות בלי שירות צבאי בגלל התאבדות בלי ניסיון לנקות,לבשל,ממש כלום אין לי איפלו כרטיס אשראי משלי אימא עשתה לי כרטיס אשראי בגיל 18 ולקחה לעצמה... היתי רוצה מאד משפחה אחרת.. ולדעת מהם זכויותי כבת,כבנאדם,הכל.. ולקבל עזרה וכמובן אהבת האם... אודה לתשובה בהקדם אפשרי וכמובן עזרה הכי דחופה שיש! ממני...

שלום לך, צר לי מאוד על מצבך. ללא ספק את זקוקה לעזרה מקצועית, הכוונה, הדרכה, תמיכה ועידוד. כול החיים עוד לפנייך ואפשר בהחלט לחיות חיים טובים ואיכותיים למרות הכול. חזקי ואמצי!

פרפרי... נראה לי שפעם הבאה תחפש שעשוע אחר במקום להיות באתרים של אנשים שבאמת צריכים עזרה