דיכאון או תסכול חולף?

שלום, אני ואשתי נשואים כבר 3 שנים (סה”כ בקשר 8 שנים) ומגדלים ילדה בת שנה וחצי. שנינו עובדים במשרות ניהוליות תובעניות (הן בהיבט שעות והן בהיבט קשב ומאמץ מנטלי). בשל אילוצי מרחק ובריאות רופפת של הוריה, אנו כמעט ולא נעזרים בהורים. מאז תחילת היכרותנו, אשתי נתתה לגישה פסימית לחיים. יחד עם זאת, היא הייתה מרוצה בסה“כ ואף ”זרמה“ עם האופטימיות שלי. בשנה האחרונה, מאז החזרה מחופשת הלידה ותחילת המשרה הניהולית שלה, מצבה השתנה. אשתי החלה לסבול לעיתים קרובות ממצבי רוח רעים, המופיעים בפתאומיות. במצבים כאלה היא כועסת על כולם, עצובה, מתכנסת לתוך עצמה (לא חולקת איתי ודוחה את התמיכה שלי). כמו כן, היא אינה רוצה לעשות שום דבר, מציינת שהיא עייפה ולפעמים אף מזכירה את רצונה שהחיים האלה יסתיימו. לאחר מס` שעות, מצב הרוח הנ”ל חולף כלעומת שבא ואשתי חוזרת להיות פעילה ושמחה. אני רוצה לעזור לה, אך עובד עצות... האם ההתנהגות שתיארתי לעיל היא תסכול חולף כתוצאה מהעומס הרב המוטל על שנינו, או שמא יש כאן חשש לדיכאון? תודה,

שלום רב, מצב רוח ירוד, רגזנות, עייפות מוגבר, ייאוש, תחושה של חוסר טעם בחיים ורצון למות הם התסמינים הנפוצים של דיכאון. יחד עם זאת, התסמינים האלו לא בהכרח מעידים על המחלה ויכולים להופיע בתגובה לעומס, משבר, אירוע מלחיץ וכד'. המאפיין המרכזי והמשעותי שמבדיל בין דיכאון לבין מצבים דומים שאינם מצבים חולניים הוא הפגיעה התפקודית כתוצאה מהמתסמינים. לא ניתן במסגרת הפורום וללא בדיקה לקבוע האם אשתך סובלת מדיכאון או לסירוגין מבעיה אחרת שקשורה להתמודדות שלה עם הבעיות השונות בחייה. כדי לברר את הדברים, מומלץ לפנות ליעוץ מקצועי אצל לפסיכיאטר או לרופא משפחה בעל הכשרה מתאימה באבחון בעיות רגשיות.