התדרדרות נפשית קשה לאחר פרידה מבת זוג

דיון מתוך פורום  דיכאון - אבחון וטיפול

09/03/2013 | 21:45 | מאת: אילן

שלום, לפני כחודש נגמרה לה מערכת יחסים של שלוש וחצי שנים. אני סה"כ בן 18. גדלתי איתה בעצם במשך כ4.5 שנים, שלוש וחצי שנים מתוכם היינו יחד. היא הייתה חיה אצלי, ישנה אצלי, אוכלת אצלי כמעט כל יום. לא היינו מבלים בנפרד, ממש דבוקים אחד לשני יום אחרי יום. מעולם לא חשבתי שישנה אפשרות שהיא תעזוב אותי. אנשים רבים שעזבו את חיי בתקופה הזו הלכו להם, והיא תמיד הייתה לצדי. לפתע, היא פשוט החליטה לעזוב. במשך כשבוע היא פשוט אמרה שהיא לא מעוניינת יותר בחבר. זאת, כשבוע לאחר שהיא התגייסה. שבוע אחרי הפרידה גיליתי שהיא התאהבה במישהו אחר, ובעצם הסתירה זאת ממני. הם נכנסו למערכת יחסים. מאז החלה התנהגות מאוד אובססיבית מצדי וההתדרדרות במצבי הנפשי לא איחרה לבוא. מחשבות אובדניות יום אחרי יום. בכי שפשוט לא נגמר. מחשבות טורדניות מאוד לגביה. שיבוש בכל תחומי החיים, חוסר תיאבון מוחלט, חוסר חשק לקום בבקרים. פשוט נוראי. ביום רביעים האחרון (שלושה שבועות לערך אחרי הפרידה), גיליתי שהם שוכבים. בעצם, שמעתי את האקט במו אוזניי. באותו רגע, שדווקא הגיע מעט לפניו קצת שיפור במצבי, הרגשתי קריסה טוטאלית. אמרתי לה שאני מצטער, אבל אני הולך להתאבד. ובאמת, נכנסתי לאוטו והנעתי במטרה להתאבד. היא נכנסה לרכב ומיד חטפה לי את המפתח. התחלנו לריב עליו פיזית. מאז, החלטנו לנתק לחלוטין כל קשר על מנת שאנסה לצאת מהמצב אליו נכנסתי. מאז אני פשוט במצב נפשי בלתי נסבל. אני קם בבקרים עם שעות של מחשבות נורא טורדניות. אני מדמיין ויזואלית אותם מקיימים יחסי מין. אני בוכה ללא הפסקה. אני איבדתי כל חשק לחיים. מה שמחזיק אותי כרגע זו העובדה שיש סביבי אנשים רבים שייפגעו קשה אם אעשה לעצמי משהו. אך אני כבר לא יודע מה לעשות. אני מנסה לתקוע את עצמי עם אנשים רוב שעות היום, מה שבאמת משפר את המצב כל עוד אני איתם. אך ברגע שאני הולך (ואף בזמן הבילוי), אני פשוט לא מפסיק להזכיר לעצמי את המצב ולראות אותם בדמיוני שוכבים. יש לציין שאני כרגע נפגש פעמיים בשבוע עם פסיכולוגית, אך נראה שהמצב לא משתפר, כבר 6 מפגשים שהיו. אני מרגיש שאם לא אמצא פתרון שיקל עליי לעבור את המשבר הזה במהירות המירבית, אני פשוט אאבד את זה. אני לא רוצה לראות את חיי בלעדיה, אע"פ שאני מוכרח. מה אני יכול עוד לעשות ? איך אפשר להרגיע את המחשבות הטורדניות שפשוט לא מרפות ממני לדקה ? (וכן, ממש כל דקה אני חושב עליה במשך היום. זה לא עוזב אותי אף לא לדקה.) אני פשוט נכנסתי לסיוט שאני כבר לא יודע עד כמה יש לי טעם להמשיך אותו. עזרה!

לקריאה נוספת והעמקה
10/03/2013 | 10:26 | מאת: ד"ר אירנה נתנאל

היי אילן, יתכן וכדאי להסתייע בתרופות נוגדות דיכאון לתקופה מסוימת. תוך מספר שבועות אתה תתחזק, המחשבות והאובססיות יפחתו ואתה תוכל להתמודד טוב יותר עם הפרידה. שווה לנסות! פנה להתיעצות עם רופא פסיכיאטר. חזק ואמץ! בברכה, ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733

17/08/2013 | 13:51 | מאת: ל

מרגישה אותו דבר email me. [email protected]

30/07/2014 | 10:18 | מאת: ספיר

היי ..:) אני מבינה את המצב הנפשי שלך יש לי ידיד בידיוק באותו גל שלך ..אני רוצה שתבין שהחיים יעמידו אותך במצבים שתצטרך להגיד לעצמך אני מקבל את זה ואני מאושר אם היא מאושרת ולכן כדי לשחרר את עצמך מהמצב הנפשי הלא טוב כדאי לך מאוד לקבל את העובדה שהיא פשוט קמה והלכה ולקחה אותך בלשון המועטהכמובן מאליו שאאתה תמיד תיהיה שם בשבילה ותאהב אותה וזאת אחת הבעיות שכולם נכנסים אליה בזוגיות .. מציעה לך בחום לקחת את זה לתשומת ליבך ולקבל את עזיבתה :)

30/07/2014 | 10:37 | מאת: ספיר כהן

התסכול וההתמרמרות והתחושת נטישה מדכאת אותך מכיוון שאתה לא מסוגל לקבל את העובדה הזאת שמישהי שהייתה איתך כגוף אחד החליטה לעזוב אותך ..מבינה אותך לגמרי אבל חשוב לי לציין כמה וכמה דברים .. 1- אתה חייב ללמוד לקבל כל דבר בחיים על מנת לתת לך את האפשרות להתקדם הלאה בחיים ולא להרגיש תקוע .. 2- למידה לזוגיות הבאה שלך שזה פלוס ענק ואתה אמור לקבל את זה כמתנה לא לתת לאף אחת לקחת אותך כמובן מאליו 3- לדעת שזיכרון אמנם לא יכול להימחק אבל כן אפשרי להגיד לעצמך שאם היא הלכה כנראה שהיא לא ידעה מה היא אהבה אמיתית ואני יודע מה היא אבל לא אתן לאף אחת לפגוע בי כך שוב.. 4- לגבי הפסיכולוגיים וכל הבולשיט הזה זה סתם בזבוז כסף וזמן בסופו של דבר רק הבן אדם עצמו משנה את עצמו 5- אני מאמינה שאתה מספיק בוגר ופיקח כדי להבין שלא אתה זה ששגית בזוגיות אלא היא אז די להתמרמר על משהו שלא אתה עשית בו טעות כי ממש לא עשית טעות אלא ההפך היית מאוד אמיתי וכנה בזוגיות שלך והיא זאת שלקחה את זה כאחד שתמיד ייחכה לי אי שם בפינה ולכן קל מאוד לקום ולעזוב.. מקווה שעזרתי :)

מנהל פורום דיכאון - אבחון וטיפול