חשש לדיכאון

אני בת 26 , מסיימת תואר בחינוך מיוחד ,היה לי חבר במשך 5 שנים , הוריי התנגדו לקשר כי הם טענו שהוא עבריין,הקשר ביננו לא היה הכי טוב, פעם נפרדים פעם חוזרים , נכנסתי ממנו להריון, פחדתי מההורים שליולא סיפרתי להם החלטתי על דעת עצמי לעשות הפלה, עד היום אני מרגישה כאילו הכול דפוק בחיים שלי... אני לא מרגישה שיש טעם למשהו בא לי לבכות כי אני לא מצליחה למצוא מישהו שאני אוהבת (זה לא שאין אנשים שרוצים להיות איתי בקשר ונאני גם נראית טוב) פשוט אין אהבה , ההורים שלי יותר מגעילים והם חושבים שאני בררנית וסתם לא רוצה הם לא מבינים שהם אלה שהרסו לי את החיים.. אני עובדת ולא מרגישה שיש טעם למשהו בחיי אני מתה להתאהב ולצאת מזה .....גם החבר שהיה לי דפק לי את החיים בגללו אני בחובות כי הלויתי לו כסף... אני עובדת וכל הזמן אין כסף ... אני מרגישה שאין מי שמבין אותי... בא לי לבות שאני כותבת את זה לא יודעת מה לעשות.. אני מרגישה כאילו עשיתי משהו שדפק אותי....

ליאן שלום, ניכר כי את מרגישה חוסר שביעות רצון ממצבך הנוכחי , תסכול רב, ייאוש וחוסר אונים. יש פער משמעותי בין מה שאת עושה לבין התוצאות: מצד אחד את עובדת בחריצות ומצד שני אין כסף, מצד אחד את נראית טוב ומצב שני לא מצליחה לבנות קשר משמעותי ומרגישה בודדה. לפי מכתבך נראה, שאת חושבת שהוריך וחברך אשמים במצבך. רחמים עצמיים והאשמות לא עוזרים לשפר את המצב. אם את באמת מעוניינת לעשות שינוי בחיים, אני מאוד ממליצה לך לפנות לעזרה מקצועית. פסיכותרפיה יכולה לעזור לך להסתכל על מה שקורה לך מזוויות ראייה שונות ולבחור בדרכים אקטיביות ויעילות על מנת להגיע למטרות שאת מעריכה כחשובות לך. חזקי ואמצי! בברכה, ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733