סליחה על אורך הפניה

דיון מתוך פורום  דיכאון - אבחון וטיפול

29/06/2011 | 19:30 | מאת: תקווה

איך אוכל לדעת איזה טיפול מתאים לי מצד אחד מרגישה חנוקה ורוצה לשחרר מועקה מצד שני לא יודעת מאיפה להתחיל מה שבולט הוא החוסר יכולת לבטא במילים את מה שבפנים. הרבה יותר קל בכתב. אבל כשאני לבד בשקט ולא כשאנשים סביבי – לפעמים גם לא ליד חברים. גם בשיחת טלפון יותר קל להתבטא מאשר הצד השני מביט בי בעיקר מול אנשים בעלי סמכות אני מאבדת את המילים כאילו הכל נמחק בראש ויוצאת "פארש" מן חוסר בטחון שאני סוחבת מגיל אפס כנראה. אפילו עם האחים. הרמת קול בכלל גורמת לי לצאת מאיזון ולהתקפל הצידה, אפילו שאני צודקת אני לא יודעת להגן על עצמי. מה שיוצא זה שאני כועסת בסופו של דבר שאף אחד לא מבין אותי וזה כמעט בכל תחום. לכן מעדיפה להיות לבד. למרות שאני לא רוצה להיות לבד אני חיה עם חוסר שקט תמידי, בלי סיבה - - לרוב עצבנית, לחוצה, מה שמוביל תמיד לאוכל נבלעת בחברה של אנשים, לא טיפוס בולט במיוחד, נחבא אל הכלים במפגשים עם חברים מחכה כבר לחזור לפינה השקטה שלי. ובלילה במיטה שואלת את עצמי איך הגעתי למצב הזה ולמה אני לבד אבל לא מצליחה ליצור קשרים, לא יודעת איך. .... אעצור כאן ואציין שאני רווקה בת 43 ללא ילדים ללא קשרים זוגיים בעשור האחרון. חוסר בטחון עצמי, חוסר הערכה עצמית, אין לי מה להציע לא אקדאמית, לימודים מאז ומעולם היוו בעיה. אני לא מצליחה להתרכז בספרים, או בקטעי קריאה ארוכים. שוכחת מיד מה קראתי. אולי בעיית קשב וריכוז. מעולם לא אובחנתי. בזמנו לא היו קיימים הדברים האלה ותלמידים מסוג זה לא קיבלו יחס מהמורים – מקרה אבוד. "זכיתי" גם במחלת עור מאוד אל סימפטית שמחריבה לי את הגוף ולא מוסיפה לכל העניין הזה להיפך, לדעתי היא זו שגורמת לעיקר הרגשות האלה. זה מציק ולא נותן לי מנוח. מרגישה תמיד שכל דבר אני צריכה להתנצל על התנהגות זו או אחרת. לרוב כעוסה. לא מצליחים להבין אותי ואני כבר מתעייפת מהניסיונות של עצמי ואני בלופים חוזרים ונשנים. עם זאת. מתמידה במקומות עבודה 6 שנים פה 7 שנים שם. אך בתוך תוכי מרגישה לא מוערכת עם בטחון של ילד בן 4. מרגישה לא שייכת כמעט בכל מסגרת בה אני נמצאת. לא מצליחה לחשוב על כלום. רע לי כל הזמן, מקטרת כל הזמן. אני לא מצליחה אחרת. כלפי חוץ אף אחד לא יראה את זה אני שחקנית טובה כנראה ניסיתי בעבר טיפול בסרוקסט..... שלוש שנים........ לא עשה כלום ניסיתי טיפול בשיחות – אין לי סבלנות לדבר על עבר, הורים, אחים, גיסים, .... בלה בלה בלה אני מרגישה דבר אחד ויוצא לי לדבר על דבר אחר.לא מצליחה להסביר את עצמי כמו שצריך לא מצליחה להפעיל רגש, אני רציונלית מדי. הנה כאן הכל זורם ויוצא טוב. אם הייתי צריכה לבטא את הכתוב כאן במילים לא היה יוצא שליש מזה. אני מרגישה שהחיים מפוספסים לי – הכל מכני, על טייס אוטומט מרגישה כמו ילדה, בלי ניסיון חיים של כיף. שמעתי על טיפול שנקרא TLC אם אני לא טועה האם דבר כזה יכול לעזור לי והאם יש אותו דרך הקופה או טיפול אחר שיכול לעזור לי אני לא מחפשת משהו אינסטנט אבל גם לא משהו שיטחון לי את הנשמה

לקריאה נוספת והעמקה
03/07/2011 | 23:59 | מאת: ד"ר אירנה נתנאל

שלום לך, מכתבך מרגש מאוד ומאוד נוגע ללב. הצלחת להסביר את עצמך בצורה ברורה ומדויקת. אני לא מכירה טיפול שמקרא TLC, אם זאת אני חושבת שמסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) יכולה מאוד לעזור לך. CBT הינו טיפול קצר מועד ובמהלכו תוכלי לחזק את הערכה העצמית שלך, לעלות את הביטחון העצמי וללמוד כלים של תקשורת והעברת מסרים באופן יעיל. במהלך הטיפול תרכשו כלים שיעזרו לך להגיע למטרות שאת מעריכה כחשובות לך. יש תקווה!!! אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה, ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733

מנהל פורום דיכאון - אבחון וטיפול