אשפוז פסיכיאטרי

שלום רב, אני מצטער מראש על ההודעה הארוכה אבל לא ידעתי איך לנסח את זה בקצרה. אני בן 27, בגיל 21 הגעתי לפסיכיאטר בקופת חולים ואמרתי לו שאני ניסיתי להתאבד , הוא אמר שאני צריך להתאשפז והסכמתי (אח"כ הצטערתי על כך), הוא רשם במחשב שניסיתי לחנוק את עצמי ונתן לי הפניה לבית חולים פסיכיאטרי. הגעתי עם המכתב שלו למיון של בית החולים, והחליטו לאשפז אותי במחלקה סגורה מחשש שאני אפגע בעצמי, הסכמתי גם לזה, הייתי בדיכאון מאוד חמור ולא חשבתי על ההשלכות של האשפוז והרישום בקופת החולים לגבי החיים שלי. האבחנה שלי בבית החולים לב השרון הייתה Double + .Depression הייתי במצב שהייתי ממש אפאטי, חשבתי שבבית החולים הפסיכיאטרי יוכלו לטפל יותר טוב בדיכאון החמור וב- OCD שמהם סבלתי. הייתי יומיים תחת השגחה במחלקה סגורה ואח"כ העבירו אותי למחלקה פתוחה, הייתי יום אחד בפתוחה והיה לי התקף של מחלת קרוהן שממנה אני סובל מאז גיל 18, ואז העבירו אותי עם שמירה במונית לבית חולים כללי לצורך קבלת טיפול. אחרי שהשתחררתי מבית החולים הכללי, בהתייעצות עם הפסיכיאטרים שהיו כל הזמן בקשר עם הרופאים בבית חולים איכילוב, החלטתי לחזור לבית החולים הפסיכיאטרי אבל הפעם לאשפוז יום, הייתי שם במשך חודשיים, במשך כל השהיה שלי בבית החולים הפיסיכאטרי פגשתי רופאים שבאמת ניסו לעזור, אבל מצבי הנפשי לא באמת השתפר. הדיכאון היה קשור אצלי אז בצלקות מניתוחי הבטן שעברתי(וזה סיפור בפני עצמו). כאשר התאוששתי קצת מהאובדנות התחלתי לפחד בגלל כל מה ששמעתי מאנשים שונים) שהאשפוז הפסיכיאטרי והתיעוד של הפסיכיאטר בקופת חולים יפגעו לי בעתיד(לא חזרתי אל אותו פסיכיאטר בקופת החולים שהפנה אותי לאשפוז,הוא ביקש שאני אעדכן אותו לגבי המצב שלי אז רק התקשרתי אליו ועדכנתי אותו לגבי זה שהתאשפזתי, גם מעשה טיפשי, הוא הרי יכול היה להכניס את זה למחשב). אחרי שהשתחררתי מבית החולים הפסיכיאטרי המשכתי להיות מטופל במרפאה לבריאות הנפש בעיר שבה אני גר, משם קיבלתי מרשמים לתרופות ולשם עבר התיק הרפואי שלי מהבית חולים הפסיכיאטרי. בקופת חולים לא סיפרתי על כך לרופאת המשפחה ולא לאף רופא, רק האנשים הקרובים אלי ביותר יודעים שהייתי מאושפז. אני מסתיר את זה מכולם מחברים מחברות. מאז למדתי, עשיתי תואר ועכשיו אני עובד כמורה, אני כל הזמן מפחד שמישהו בעבודה יגלה על כך ואז הקריירה שלי תיהרס. כרגע אני מטופל אצל פסיכיאטרית בקופת חולים וגם לה לא סיפרתי על האשפוז כי אני לא רוצה שהיא תרשום את זה בתיק האישי שלי ואח"כ זה גם יעבור לרופאת המשפחה, ואם בעבודה יבקשו וויתור על סודיות רפואית אז הלך עלי. אני לא יודע מה לעשות? אני כל הזמן חושב על אותו אשפוז , מאשים את עצמי שקיבלתי החלטה שמשפיעה על העתיד( כי זה סטיגמה שאין כמותה). המחשבות על זה פוגעות לי בתפקוד וזה מחמיר לי את הדיכאון עד כדי כך שאני חושב שאני באמת אכנס למצב מאוד קשה נפשית עם בעבודה יגלו על כך, זה לא הוגן התאשפזתי בגלל דיכאון למה אני צריך לסבול כל כך? דוקטור אני מקווה שתוכל לייעץ לי, מה לעשות במצב שבו אני נמצא? איך להשתחרר מזה? מה באמת יכולות להיות ההשלכות של אותו אשפוז בעבודה שבה אני עובד?

דניאל שלום, אני מאוד גאה בך על הדרך שעשיית בחיים, על כך ששיקמת את עצמך, על התואר שעשיית ועל כך שאתה עובד בהוראה. דניאל, אין לך ממה לחשוש. כול המידע הרפואי הינו חסוי ולא יחשף אלא אם כן במידת הצורך אתה חותם על וויתור סודיות לגורם ספציפי. המחשבות שאתה מתאר יכולות להתאים לסוג של מחשבות טורדניות. לכן, אני מאוד ממליצה לטפל במחשבות הטורדניות. פשוט נסה לא להתיחס עליהם ולא להגיב. אםפ לא תגיב, הן ילכו וידעכו עד שיעלמו. ניתן לעזר גם בביופידבק. שווה גם לבדוק טיפול תרופתי. בהצלחה!!! ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733

בני הבכור בן 20 בילדותו אובחן כADHD בגיל17 פרש מלימודיו ומאז החל מחול השדים שימוש בגרסאו דיכאון סרבנות טיפול היה אצל מספר רופאים הוגדר כדיכאון כיום לא משתמש בסמים מקפיד על תזונה וספורט אך לא מסוגל להתמיד בעבודה הכל זבל וחרא אנחנו ההורים אשמים מה לעשות לא מצליחים לשכנע אותו לקבל טיפול מנותק מחברים

שלום. אתה מתאר מצב שהרבה אנשים בישראל עוברים אותו, אישפוז פסיכיאטרי עקב מצב נפשי כזה או אחר. אבל אתה מתייסר על זה וחושב כל הזמן על המשמעות השלילית של האירוע עבור יתר החיים. יש משפט באגליט "תן לדברים שעברו לעבור" שהוא חשוב עבורך. אתה לא יכול לשנות את מה שהיה אתה יכול רק לנסות לכוון את אשר אהיה. בריאות נפש הרבה פעמים קשורה ליכולת להשיח את המחשבה מדברים מציקים. לחשוב כל הזמן על משהו שגם לא ניתן לשנות רק גורם לכאב נפשי. תחשוב על העתיד, על מה שאתה יכול לעשות כדי להחצליח, בעבודה, באהבה, ועוד.