התייעצות לגבי הפסקת כדורים

שלום, חברתי הטובה ביותר לוקחת תרופות נוגדות דיכאון כבר שנה בערך, היא לוקחת ציפרלקס ובהתחלה נתנו לה כמויות מאוד גדולות, היא הייתה בטיפול גם של פסיכולוג וגם של פסיכאטר, עם הזמן הורידו לה את המינון עד שהיא הגיעה למינון המקובל. לפני חודש בערך היא החליטה שהיא לא רוצה לקחת תרופות יותר. החלטה זו התקבלה ממקום חזק ואחראי ולא כאקט של תשומת לב או מרדנות. לפני חודש המטפל שלה עבר לגור בחו"ל, והפסיכאטר שלה עזב את קופת החולים ולכן לא היה לה עם מי להתייעץ, השבוע היא הלכה לפסיכאטר חדש של הקופה וזה הלחיץ והפחיד אותה מאוד. הוא אמר שהתקפי הדיכאון יחזרו לה, ויהיו קשים הרבה יותר, שהיא בסוף תצטרך לקחת כמות כפולה מזו שהיא לוקחת עכשיו ובאופן חד משמעי עליה לחזור לכדורים. ממה שאני קראתי תרופות שהם SSRI יוצאות מהמערכת שלנו אחרי 5-6 ימים, והיא הפסיקה לפני יותר מחודש. היא לא מעוניינת לחזור לכדורים אבל מחפשת דרך אחראית בריאה ונכונה לעשות את המעבר הזה. האם יש מה לעשות אחרי כ"כ הרבה זמן? האם באמת ישנה סכנה ממשית כי מצבה יתדרדר בצורה כל כך חמורה, ואם כן, כיצד אפשר למנוע זאת (שלא ע"י לקיחת נוגדי דיכאון?) ומה היא דרך הפעולה כרגע, בהתחשב שזה המצב כדיי להבטיח את בריאותה והמשך תפקודה?? תודה רבה.

מיכל שלום, אני שמחה לשמוע שאת דואגת לחברתך. אני לא מכירה את חברתך לכן לא אוכל להגיב ספציפית לגבי מצבה. באופן כללי, לדיכאון יש נטייה לחזור וקיימת גם סכנה לכך שהגל הבא אכן יהיה עוצמתי יותר מהקודם. הדרך הטובה ביותר למנוע הישנות של גלים חוזרים היא ללמוד כלים של שליטה בסימפטומים. כלים אלה ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT).זהו טיפול קצר וממוקד ויעילותו הוכחה מבחינה קלינית ומחקרית. תודה על פנייתך לפורום, אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה,

הדכאון יכול לחזור גם שנה אחרי שהיא תפסיק עם התרופות. זה תלוי במשך הזמן שהיא לקחה אותם. לדעתי הכי טוב להפסיק בתקופה שיש הרבה כוחות ותמיכה ובסך הכל בסיס יציב.