תחושת דיכאון ומועקה בגלל חוסר חברה

שלום רב. אני בת 43 עובדת יש לי משפחה מקסימה אבל אני חיה לבד חברתית. אני עובדת הרבה שעןת אבל כאשר אני חוזרת הביתה אני לבד מול הטלוויזיה רוצה מאוד לצאת לדבר עם חברים ואין לי עם מי אין לי פשוט אף אחד מבחינה חברתית. עברתי לפני שנה אובדן של חברה טובה ודוד ודודה בהפרש של שבוע החברים שהיו לי ורציתי לציין שאני מטופלת תרופתית אצל פסיכיאטר לא מקבלים את העובדה שאני בטיפול ולכן כיום אני ממש לבד זה מביא אותי למועקה אני קמה כל בוקר עם הרגשה שאין לי חשק ללכת לעבודה רציתי לציין עוד פעם שאני כן מטופלת אבל זה לא עוזר לי חברתית. אין לי עם מי לדבר בטלפון רק בטלפון אפילו מישהו אחד כל הזמן חושבת שכולם מבלים יוצאים ורק אני היחידה בעולם שיושבת בבית בודדה רציתי לשאול בנוסף לטיפול מבחינה אישית ועזרה עצמית עם את מסכימה איך אני יכולה לקום בבוקר בשמחה למרות הכל ולא מרירה ובדיכאון איך להקל על ההרגשה הזיפתית שאני מרגישה גם מבחינה עצמית? אני ממש מודה לך

שלום רב, מהודעתך עולה כי את מתמודדת עם דיכאון שככל הנראה משפיעה ומקשה על יצירת הקשרים החברתיים. על אף העובדה שאת מטופלת, קיימת האפשרות שהטיפול לא מספיק יעיל וכדאי לבחון אפשרות להחליף תרופה או לעלות מינון של התרופה הנוכחית. כמו כן חשוב מאוד לפנות גם לטיפול פסיכותרפויטי. בנוגע ליצירת הקשרים החברתיים החדשים: אין פה דרך פשוטה, אך לרוב אנשים מכירים חברים חדשים במסגרות שונות ואפשר להמליץ לך על האפשרות הזאת. תשקלי להירשם לחוג, אולי קבוצה שעוסקת בפעילות גופנית. בקבוצות כאלה תעשי מאמץ להיות יותר פתוחה, ליזום היכרויות חדשות, לשאול שאלות. אני מקווה שהשילוב של טיפול יעיל יותר וכניסה למסגרת חדשה יעזרו לך עם הבעיות התיארת .