אבא גוסס מסרטן

דיון מתוך פורום  תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

05/04/2015 | 20:31 | מאת: ר

היי נטע, לפני כשבועיים קיבלנו אבחנה נוראית בקשר למצבו הבריאותי של אבי- סרטן ריאות עם גרורות בכל הגוף. בגלל שלאבי יש עוד הרבה מאוד מחלות רקע, היה קשה לזהות את סימני המחלה, והיא התגלתה מאוחר מדי. יחד עם זאת, הוא חלה בסרטן מאוד אגרסיבי והרופאים כרגע נותנים לו מס' חודשים במקרה הטוב, אומרים שאין שום סיכוי להחלמה והסרטן הוא סופני, חד משמעי. אבא קצת הדחיק את מה שהרופאים סיפרו לו - כשהוא מספר לחברים על המחלה הוא מספר שיש לו גידול קטן בריאה, וזהו. הוא מרותק למיטה, לא יכול להתיישב, בקושי אוכל. מצב רוחו לא טוב, מן הסתם. יש רגעים טובים יותר ויש פחות, אבל בסה"כ - רע לו. איך נכון להתמודד עם המצב עכשיו? לא הייתי רוצה להזכיר לו את האמת, לא רואה בכך טעם, אבל גם קשה לי לשקר לו. אני בהיריון, והוא כ"כ מחכה לפגוש את הנכדה הראשונה שלו, מה שלא יקרה, לפי תחזיות הרופאים. בהתחלה עוד הזכרתי לו שהוא יפגוש אותה, וזה חיזק אותו, אבל אני חוששת שעם הזמן זה רק ידכא אותו, כשהוא יבין יותר ויותר את מצבו. איך אפשר לעזור לו להתמודד עם מה שהוא עובר? על מה נכון לדבר ועל מה לא? ואיך אנחנו יכולים להתמודד עם מה שעובר עלינו בתור משפחה? תודה רבה, ר'

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ר לפניך שתי מטלות רציניות, אולי אפילו שלוש, אבא, המשפחה ואת אתחיל עם אבא, ההדחקה , הכחשה, אי רצון לדעת ולגעת בעובדות כמות שהן, נורמלית ולגיטימית בשלב זה. המצב הזה יכול להמשך והוא אינו לטובה לא לו ולא לכם, אם אתם תשתפו פעולה עם ההכחשה שלו, יחד עם זה אין זה נכון לשבור לו את מנגנוני ההגנה שכרגע מגינים עליו איכשהוא. כן נכון כשהוא מספר את סיפורו לאחרים לא להגיב, אם הוא מספר לכם אותו הדבר אפשר לשאול אותו אם הוא באמת מאמין למה שהוא אומר. בכלל הטכניקה של שאלת השאלות נכונה יותר מאשר להגיד לו מה אתם חושבים. אם את מרגישה שאת לא יכולה לשקר לו, אל תעשי זאת, כי יגרום לך ליסורים עכשיו וגם לאחר מותו. לכן השיטה של שאלת שאלות תמיד עדיפה, תחשבי על ה"פטנט הבא" כל פעם שאת רוצה להגיד משהו, תעצרי ותהפכי את דבריך לשאלה. למשל אם הוא ישאל אותך מה יש לי, אפשר לשאול מה אתה חושב שיש לך במקום לספר לו מה שהוא לא רוצה לגעת בו. ההנחה שכל אדם יודע , אך זה כל כך מפחיד שמנסים לעוות את העובדות ואולי המיסטיקה תעבוד, זה לא קשור להשכלה, לאינטיליגנציה או לכל רמת התפתחות, זה קשור למנגנוני הגנה וזה לגיטימי. מאחר ומצבו סופני ואין לדעת כמה זמן זה יקח חשוב להתחיל בפרידה, ככל שפרידה שעושים תקח יותר זמן כך התחושה של הנוטה למות וגם של המשפחה תהיה יעילה יותר ותסייע גם למוות שקט יותר וגם לנשארים, לחיים יותר אפשריים. בפרידה מדברים על הכל, על אהבות, שנאות, דברים לא סגורים ודברים שנשמרו בבטן משך שנים ולא נאמרו. כמובן לא הכל בבת אחת אלא בהדרגה ולכך צריך זמן. איך מתחילים בפרידה, ההבטחה שלך שיראה נכדה, היא לגיטימית ואנחנו יודעים שיש אנשים שנראה שהולכים ממש למות אך הם מגייסים כוחות ונשארים עד הארוע החשוב בחייהם ומיד לאחריו מתים. חשוב שהוא ידע מתי מועד הלידה שלך, חשוב שהוא ידע שהיית רוצה שהוא יראה אותה, חשוב שהוא ידע שכל מה שיקרה את תספרי לילדתך עליו וילדתך תכיר אותו בסיפוריך, בעצם מה שאני מציעה כאן זו שיחה פתוחה. נכון שאיני יודעת את דפוסי התקשורת במשפחתך והאם אתם פתוחים ומדברים על , בעיקר הדברים הקשים. אנחנו יודעים שרוב האנשים בתוכם רוצים שלא ישקרו להם, הם לא תמיד יודעים לבקש זאת אך סביבה שלא אומרת את האמת במצבים כאלה ובכלל בחיים , היא סביבה שקשה לחיות בה , כמובן הכל בהדרגה ובמידה שניתן להכיל. לגבי המשפחה בעצם מה שכתבתי עד עכשיו מתיחס גם למשפחה. ככל שחשוב לך להיות אמיתית עם עצמך וזה קו שמנחה אותך זה נכון להתנהג כך לגבי כל הסובבים אותך לגביך, אולי זה נשמע לך מופרך מה שאגיד עכשיו אך חשוב שתזכרי שאת בשלב מאוד משמעותי בחייך ויש לך זכות להנות גם ממהריון, הלידה וזה בסדר לעשות הפרדות ולדעת לקחת זמן לעצמך. אני בטוחה שאם תצליחי לדבר עם אבא שלך בגלוי גם הוא היה רוצה עבורך את הטוב ביותר. אני מקוה שעניתי על חלק משאלותיך, במידה ותרגישי צורך לדבר איתי שוב, אני נכנסת לאתר מידי יום ואהיה כאן בשבילך בברכה נטע מוזר

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם