איך מנצחים ? איך מתמודדים ?

שלום חיה. כל מה שאת כותבת וחוששת ממנו , מעצבות שתבוא, מחרדה שתכרסם, ועוד ועוד אכן נמצא ונוכח באיום על החיים ששמו סרטן. ההלם והידיעה כל כך עצומים שמעלים רק את אי היכולת ולא את היכולת. אני לא מכירה מתכון מנצח, אך כן מכירה תהליכים שיכולים לסייע ואשתדל להביא כמה מהם במפגש הראשוני שלנו כאן. אחת ההתנהגויות השכיחות במצבים אלו שבפנים מכרסם ואנשים אוגרים כוחות כדי לחייך בחוץ. שווה לשמוט התנהגות שיש בה פער שכזה, אם קשה אז קשה ושווה להוציא ולדבר ולבכות ולכעוס ולשאול למה לי ולא להישאר לבד עם הכאב והפחד. לגייס סביבה תומכת מסביבך שכל רצונה הוא להיות שם בשבילך על אמת. זה שלב שבו מגלים מי באמת חבר ותומך אמיתי, גישה חיובית ואמונה הם חשובים וכדי לפתחם חשוב לנקות את השטח מבפנים כדי לתת להם מקום. במצב המורכב הזה אנשים מגלים בתוכם כוחות שלא הכירו בכלל שקיימים בתוכם. כדאי מאוד להתחיל לברר עם עצמי ובתוכי איזה כוחות יש בי שאני יכולה לגייס עבורי ומה המשאבים בסביבה הטובה שלי שיכולים להיות דלק טוב.. אחד המהפכים שקורים אצל הרבה נשים במצבים כאלו שהן מבינות שחשוב לשים את עצמן קדימה. אתמול אמרה לי אישה אחת שהיא צריכה לוותר על משהו והכי קל לה לוותר על עצמה. זה כמעט נורמה אצל הרבה נשים. ההזמנה להתחיל לחשוב אחרת, עלי אני לא מוותרת, אני הכי חשובה לא רק עכשיו אלא מעכשיו והלאה. זו אינה אגואיסטיות כמו שרבים חושבים, כי כשאני אוהבת את עצמי ונותנת לעצמי יש לי גם מה לתת לאחרים. כי כשאנחנו כלי ריק אין לנו מה לתת. חיה אני כאן באמת בשבילך אל תהססי לשאול לכעוס ואם את מרגישה שמה שאני כותבת לך שווה ערך בשבילך את יכולה להמשיך להתכתב איתי. תקחי רק מה ששוה לך. ואם לא טוב לך פשוט אל תיקחי. בברכת שבת שלום נטע מוזר

שלום חיה, אני יכולה להבין את הרצון שלך שאף אחד לא יפגע, שאף אחד לא יסבול. זו פנטזיה שאי אפשר לחיות על פיה, כי אנחנו תמיד חלק ממשהו ואת חלק ממשפחה מילדים ואחים וכו'. נכון לדבר עם הילדים כמובן בהתאם להבנה שלהם. ככל שמסתירים, ככל שלא מדברים, ככל שמנסים להיות חזקים, כך הכל יוצא החוצה בצורה הבלתי מילולית והפירוש יכול להיות מעוות לגמרי. אי אפשר להסתיר כאב וקושי ועצבות ודאגה וגם לא נכון לעשות זאת. חשוב לשתף, חשוב לחלוק. לילדים יש ססמוגרף מאוד רגיש והם רואים הכל ושומעים הכל ואם לא עושים דיאלוג בנושא שמנסים להסתיר או להראות כאילו שום דבר לא השתנה, הם מרגישים שמשקרים להם שמסתירים מהם והם גם כועסים וגם בונים להם עולם לא ריאלי וגם מסתגרים, כי הם מרגישים שלא רוצים להכאיב להם, אז הם לא רוצים להכאיב להורה וכך נוצרת מערכת לא מדברת, ולא מתקשרת. מילדים שמשתפים אותם אפשר לקבל הרבה סיוע והרבה עזרה ככל שאדם חושב שהוא לבד, הוא גם משדר את זה החוצה. כדי לא להיות לבד חשוב להושיט יד. אני כאן אם את רוצה להמשיך להתכתב שיהיה לך שבוע טוב בברכה נטע מוזר