קשה לקבל וקשה להשלים

אני רווקה בת 42 ולא עלה בידי למצוא זוגיות אמיתית ונכונה. חלק מזה כי יכולתי לנהוג אחרת במצבים מסוימים, פעמים אחרות דווקא כי לא יכולתי לנהוג אחרת. קשיי ופצעי עבר והווה תרמו את חלקם. התחלתי תהליך לפני מספר שנים והפסקתי בעקבות מערכת יחסים שנטעה בי תקווה לסוף טוב שלא הגיע ומצאתי עצמי שוב באותה נקודה, רק מבוגרת יותר ועם פרופיל הורמונלי שכעת מראה חריגה במדדים. נראה שהזרעה/IVF הן כבר לא אופציה - ורק מזה כל כך פחדתי... לא שלמה עם תרומת ביצית. מרגיש כלגדל ילד שאיננו שלי ואולי חסר טעם. לא שלמה עם יחידנות. ואם עם בן זוג, ספק אם יוכל לקבל את הבשורה. חיצונית, נראית צעירה מאד לגילי והוא עלול לחוות את זה כדיסוננס קשה מדי. מרגישה שבורת לב וחסרת תקווה.

כותבת יקרה, לא פשוט כלל לגלות שחלק מהדלתות שמולן עמדת בעבר נסגרו . לא פעם הבנה זו מעוררת תגובות של אבל ואובדן, מצריכה זמן לעיכול ולאחר תקופת התארגנות והסתגלות לפעמים גם חישוב מסלול מחדש. נשמע מדבריך שכרגע את כואבת את סגירתן של דלתות מסוימות אך עם הזמן ועם תהליך עיכול ועיבוד הדברים תוכלי לבחון מחדש את הדלתות הפתוחות, שגם בהן יש אופציה להורות, גם אם כרגע התחושה היא שלא. החשש שתארת בנוגע למערכת יחסים עתידית הוא טבעי ומובן. במידה ואת נמצאת/תהי במערכת יחסים המתאפיינת בקרבה, תקשורת ואינטימיות ניתן יהיה גם לתקשר את המורכבות שתארת ולבחון ביחד את אופני ההתמודדות עמה במישור הזוגי. מאחלת בהצלחה ומזמינה אותך לפנות שוב באם עולה הצורך, קרן