מחשבות על העתיד פוריות

שלום, אני בשלב בחיים שאני כל הזמן במחשבות ולא יודעת מה לעשות. אני בת 41 רווקה ללא ילדים. אני יודעת שזו אשמתי כי דחיתי זוגיות ועכשיו מרגיש לי שמאוחר מדי (וכן, מתחרטת על זה). גם קשה לי עם צורת ההיכרויות של היום. הקשרים שהיו לי בעבר היו דרך אנשים שפגשתי באופן אישי וכרגע בגילי אין לי איך להכיר בדרך הזו. עם זאת אני לא רוצה להיות לבד. רוצה משפחה וילדים משלי. אני מודעת לגיל ושזה כבר בעייתי. גם לא הקפאתי ביציות ויודעת שאם לא אעשה את זה עכשיו כבר לא אוכל לעשות אח"כ. הבעייה שכלכלית אני לא יכולה לעמוד בזה וגם נפשית. יש לי חרדה נוראית מדברים רפואיים (פוביה של ממש) ולכן גם שנים נמנעתי מלחשוב על הריון. זה מלחיץ אותי. אני לא יודעת איך להתמודד אפילו עם בדיקות פשוטות ולכן גם פסלתי בעבר הקפאת ביציות כי ידעתי שזה גם כרוך בהרדמה ואין סיכוי שאעשה את זה. בעייה נוספת זה שיש לי מצב רפואי שגם אם הייתי רוצה להביא לבד ילד זה פשוט לא אפשרי. אני סובלת מהתקפים שמגבילים אותי למיטה ואין לי במצב הזה אפשרות להתכופף או אפילו יכולת להחזיק כוס (כך שבטח לא אוכל לטפל בתינוק). גם אין לי משפחה ואין לי עזרה ובמצב כזה אני יודעת שהדרך היחידה שיהיו לי ילדים זה רק עם בן זוג שיוכל לעזור. אני כל הזמן במחשבות מה לעשות. לא רוצה לפספס את הסיכוי להקפאת ביציות, אבל גם באמת שאני לא מסוגלת לעשות את זה. אני תקועה במחשבה שזה כבר מאוחר מדי וגם לא עושה משהו כדי לחפש זוגיות. אבל אם לא תהיה לי משפחה וילדים, אני מעדיפה כבר פשוט לא להיות פה בעצמי..