איחור בדיבור וירידה בשמיעה

בני בן 3 ויש לו איחור בדיבור, לאחרונה גילינו כי יש לו פוליפ ונוזלים באוזניים לאחר בדיקת שמיעה אוזן ימין 30 ואוזן שמאל 25 הרופא רוצה להמשיך ולהמתין ( בדיקה בנובמבר היתה 25 בימין ו-20 בשמאל) אני רוצה לטפל בילד מה לעשות?

השאלה כאן היא לנתח או לא. הניתוח הדרוש לפי מה שאת מתארת הוא כריתת אדנואיד (לו את קוראת "פוליפ") וצינרור תופיות האוזניים ("כפתורים"). בהנחה שירידת השמיעה היא הסוג "הולכתי" (ניתן לראות זאת ע"פ פרטים בבדיקה אותם לא ציינת בשאלתך), השיקולים העיקריים בעד ניתוח: 1. כנראה ניתן יהיה להשיג שיפור בשמיעה, ואיתו מקווים להשיג גם שיפור בדיבור. במידה ויהיה שיפור בשמיעה ללא שיפור בדיבור, לפחות יהיה ברור שהבעיה אינה משנית להפרעה בשמיעה, וניתן יהיה להתקדם באבחנה. 2. מדובר בניתוח בעל אחוז סיבוכים נמוך מאד. השיקולים העיקריים נגד ניתוח: 1. מדובר בירידת שמיעה קלה, אנחנו נמצאים בסוף החורף ויתכן שבעוד חודש-חודשיים הנוזלים יעלמו מעצמם, ועימם יהיה שיפור בשמיעה. 2. אחרי הכל, בכל זאת מדובר בניתוח, וגם אם אחוז הסיבוכים נמוך, הוא בכל זאת קיים, ואם דווקא אצלכם יהיה סיבוך, הסטטיסטיקה לא ממש תעניין אתכם. 3. ניתוח כפתורים מחייב שמירה על אוזניים יבשות, כלומר אטמים באוזניים בכל פעם שחופפים ראש, אטמים +כובע ים הכל כניסה לים או לבריכה וכו'. 4. מחקרים הוכיחו שגם ילדים עם עיכוב בהתפתחות הדיבור המשני לירידת שמיעה בשל נוזלים הדביקו את הפער ברגע שהשמיעה הסתדרה, כלומר שאין מה למהר עם הניתוח. לסיכום: כמו במקרים רבים ברפואה, יהיו רופאים שינהגו כך ויהיו אלה שינהגו אחרת.