עובר גדול ושילייה זקנה

אז ככה: אני בשבוע 37 (+3). ויש שני עניינים שמאוד מטרידים אותי מלפני חודשיים כבר ברור שהעובר גדול מאוד (מעל אחוזון 90). בתחילת שבוע 36 הערכת משקל (הנמוכה מביניהם) היתה 3.5 ק"ג. את השניים הקודמים ילדתי במשקל 3.5 ו3.8, אז היה נראה לי שזה לא כזה סיפור, אבל הרופא אמר שאם הערכה תעלה על 4.5 ק"ג, נצטרך ללכת לניתוח. אמרתי לו שאני מאוד רוצה להמנע מניתוח, ומבחינתי לעשות זרוז. הרופא אומר ש"הכי טוב שתלדי בשבוע 38. וזרוז בלי שמתחילה לידה, זה בעיה כי זה הרבה פעמים נגמר בניתוח" והבעיה היותר חמורה: בהריון הראשון הגעתי ביום של התל"מ לביקורת ושלחו אותי בדחיפות ללידה כי היה מיעוט מי שפיר קיצוני. הגעתי לבי"ח בלי פתיחה בכלל, ועשו לי זרוז, ותוך כמה שעות ילדתי. כשהשלייה יצאה, היא אכן היתה לבנה לגמרי, למעט פס אחד ורוד. זה מאוד הלחיץ אותנו להבין שזה היה עניין של זמן עד שהשילייה היתה מפסיקה לעבוד. ועכשיו: כבר כמה זמן שהשילייה מתוארת ע"י טכנאיות הא"ס כ"שלב 3+, זקנה מאוד". הרופא אמר שאין כזה דבר 3+, אלא רק 3, וזה מתאים לגיל ההריון, אז אין סיבה להיות בלחץ. ובכל מקרה, הוא אומר שאני צריכה לעשות מעקב אולטרא סאונד כל שבוע, לראות אם אין ירידה בכמות המים. ועכשיו אני לא מבינה: אם ממילא יש חשש לנתוח אם נחכה, והעובר יגדל מדי, אז למה לא לזרז? ומה שיותר מלחיץ אותי: מה זה ביקורת של פעם בשבוע? זה יספיק? אם פתאום השילייה תפסיק לתפקד? איך אני אדע? התשובה של הרופא: "באמת חשוב שתעקבי אחרי התנועות. כל שינוי שיש, תבואי לבדוק." מה זה לעקוב? כל הזמן יש שינויים בתנועות. ואם אני כבר לא ארגיש תנועות, זה לא יהיה מאוחר מדי?!? אני מאוד בלחץ. לא מבינה מה התוכנית, ומה כדאי לעשות.

הזרוז אולי מונע תינוק יותר גדול אך מצד שני מגדיל את הסיכוי לכך שהלידה תתפתח בצורה לא תקינה ותגיעי לניתוח והרי מטרתנו להמנע מניתוח . מעקב פעם בשבוע בד"כ מספיק בשלוב של ספירת תנועות , כמות המיים יורדת בד"כ בהדרגה וכן בצעי הערכת משקל והערכת כמות המיים בעוד כשבוע . בהצלחה