חרדת נטישה או מה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים
שלום, ביתנו בת שלושה חודשים, בסה"כ תינוקת נוחה ומתוקה. אני שוהה עימה רבות במסגרת חופשת הלידה אך מידי פעם היא נשארת עם אביה. לאחרונה כאשר היא נשארת עם אביה לבד היא מתחילה לבכות בכי המתחיל כשקט והופך ליללות הסטריות. רק יחס מצידי מרגיע אותה והיא מפסיקה לבכות. ניסינו "תרגילים" שונים כמו לאפשר לאביה לטפל בה יותר למרות שאני בבית אולם היא מתחילה לבכות. יש לציין שכאשר שנינו יחד איתה היא לא בוכה ומשתפת עם שנינו פעולה יפה (חיוכים, משחקים ועוד). האם זו חרדת נטישה ואם לא - מה זה? כיצד ניתן לטפל בזה? תודה מראש, שילה
שילה, אני לא חושבת שזו חרדת נטישה, יתכן אבל והיא תינוקת הרגישה מאוד לשינויים ומגיבה אליהם בלחץ. היא רגילה מאוד אליך, וכשאת איננה, אפילו אם התחליף הוא אבא, היא מגיבה בסערה. האם מישהו אחר מלבדו נשאר איתה בהעדרך? האם התגובות דומות? בכל מקרה, אסור לוותר. גם אבא צריך ללמוד להרגיע אותה. אתם לא עושים לה שום נזק. כשצריך- היא תישאר עם אבא. אם הדברים לא יירגעו עם הזמן הייתי מתייעצת עם פסיכולוג התפתחותי המומחה לגיל חלי
תודה על תשובתך. מידי פעם אימי נשארת איתה ובדיעבד גילינו שהתגובות דומות. שאלה נוספת..האם יש לך טיפים כלשהם להרגיל את הקטנה שלנו להיות עם אחרים? האם חשוב לעשות זאת בדרך כלשהי? תודה שוב, שילה
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים
