קנאה של אח גדול

בני יהיה עוד חודש בן 5. לפני שנה בדיוק נולד לו אח. ציפיתי לבעיות רבות אך הופתעתי לטובה. בשבועיים הראשונים הוא היה חסר ביטחון ושאל כל הזמן אם אני אוהבת אותו. לאחר מכן חזר לעצמו והפגין לתינוק אהבה יתירה. בשבועיים האחרונים אני מבחינה בהתנהגות שונה אצלו. הוא מתנהג כתינוק, מתבכיין הרבה ולא מפסיק להציק לו עד כדי מצבים של סכנה ממשית . כשאני מעירה וכועסת הוא טוען שאני לא אמא טובה ושאני כועסת כל הזמן ואז בוכה יותר ויותר. ניסיתי להתעלם מהצקותיו, להסביר יפה עד לכעס, אך שום דבר לא עוזר. האם ייתכן שלאחר שנה נוכחותו של האח הקטן משפיעה עליו? דווקא עכשיו? כמו כן אשמח לקבל עצה כיצד להתמודד עמו.

סיגל, פעמים רבות דוקא כשהתינוק בן שנה, מתחילים קשיים. בגיל הזה התינוק מתחיל לזחול/ללכת/לדבר - 'נהיה בן אדם', ולכן גוברת הקנאה והתחרות, שאין תוצאותיה את רואה. הבן הבכור נהיה כועס כי מתחיל להיות עוד ילד משמעותי בבית. זו תופעה ידועה. לדעתי את צריכה להיות אמפטית אליו, להגיד לו שאת מבינה שכועס, שמרגיז לפעמים שיש אח קטן כל הזמן, שלפעמים עדיף להיות לבד. היי סבלנית אליו, והוא יתרגל. בהצלחה חלי

חלי ,תודה רבה על התייחסותך. אשתדל להיות סבלנית ורגישה. אך מה לגבי קללות חוזרות ונשנות? כיצד כדאי להגיב? בני לא מעיז להרביץ לתינוק/לנו, אך כל היום מקלל (מה שלא עשה אף פעם). על כל דבר אומר לי ולבעלי- "אתם קקי, מסריחים , מכוערים, אני אכה אתכם". יש לציין שעד לפני שבועיים מעולם לא קילל. אשמח לשמוןע את חוות דעתך בנוגע לצורת התגובה.