שינויים, התפתחות,אמבטיה...בת 4 חודשים

שלום רב, שלוש שאלות אקוטיות, אנא סבלנותכם: 1.בת כמעט ארבעה חודשים (עוד שבוע), משוגעת על אמבטיות ושתינו מאד נהנות בשעת הרחצה בשלושה ימים האחרונים צרחות בעתה ממש, התכווצות מבוהלת ובכלל נראית מאד מפוחדת שהלב נקרע. שום דבר לא השתנה- לא טמפרטורת המים, השעה, הסביבה, הסבון או השמפו. מה קרה ומה עושים? 2.התינוקת מתפתחת יפה, חיוכים חברתיים למכביר, מגרגרת וממלמלת ולאחרונה גם מפיקה צווחות קטנות. מאד סקרנית, בשבועיים האחרונים גילתה את נפלאות הידיים שלה ודוחפת אותן לפה בכל הזדמנות, כנ"ל לגבי כל צעצוע שאני מושיטה לה. אבל כל הזמן אני נמצאת בתחושה קשה שאני לא מגרה אותה מספיק- יש זמנים שהיא לידי בסלון או בחדר שלה ואני מראה לה צעצועים, מגרה אותה לתפוס אותם בידיים, שרה לה, מדברת איתה נון סטופ, טיול יומי קבוע בגינה וביומיים האחרונים היא מגלה גם עניין בטלוויזיה, אני מושיבה אותה בסל קל לא יותר מחצי שעה לצפות בתוכניות לילדים. מה עוד? איך לגרות אותה עוד? אציין כי עקב בעיית מפרק מטופלת בכרית פישוק ולכן תרגול על הבטן אינו אפשרי כמעט בכלל, למעט דקות בודדות ביום לחיזוק הכתפיים כמו כן סובלת מריפלוקס וחייבת להיות אחרי הנקה במצב מאונך לפחות לחצי שעה כדי למתן את הפליטות. עצות? איך מפעילים תינוק בגיל ארבעה חודשים? מה מצופה ממנו בגיל הזה? 3.אני חד הורית. אני כל עולמה (ולהיפך).הקטנה סובלת מרפלוקס כבר מגיל שבועיים ומטופלת בתרופה פעמיים ביום, עכשיו גם מטופלת בכרית פישוק עקב בעיית מפרק. ילדה מקסימה, עירנית, סבלנית, חייכנית שעוברת את כל הסבל והשינויים הללו הרבה יותר טוב ממני... בעוד חודש היא תיכנס למשפחתון ושבועיים לאחר מכן אנו עוברות דירה. באותו הזמן אתחיל גם לגמול אותה בהדרגה מהנקה ונעבור לפורמולה. שאלתי- זה לא קצת יותר מדי שינויים? אציין כי לפני שבועיים העברתי אותה מהחדר שלי לחדר שלה, מעריסה למיטה וזה עבר ממש בקלות, נראה לי שהיא אפילו שמחה על העצמאות החדשה והמרחבים... מה עושים? סליחה על האורך ותודה מראש חג שמח ליאור

ליאור, אשתדל לענות. דווקא בגלל אורך הפניה, והעומס הרגשי שעובר ממנה, אני בטוחה שתשובתי לא תיתן מענה מלא. ענינית- לגבי הצרחות באמבטיה, הייתי ניגשת לרופאת הילדים שתבדוק אותה בריאותית, יתכן שמשהו מציק לה, ולא נעים לה במים. רק אחרי שישללו את הסיבות הגופניות אפשר להמשיך לחפש הלאה. לגבי הגרייה שלה, וכמות השינויים. אני חושבת שאסור להציף תינוקות בגירויים, ואין כמות ברורה שהיא נכונה. שום קיצוניות לא טובה- יותר מידי או פחות מידי. מה שקובע את המידה היא תגובת הילד. אם הוא מגיב, ורגוע, ומתעניין- הגריה טובה. אם הוא מוצף, מותש, בוכה, צריך להפסיק. אותה גישה גם לגבי שינויים, לא נראה לי שיש בשינויים של חייכם סיבה לדאגה, ממש לא. כל השינויים הם טבעיים ועוברים כרגע בשלום. ושוב, שימי לב כל פעם מחדש לתגובות שלה. טוב לה? אז כנראה בסדר, יש סימני מצוקה- צריך לבדוק. נדמה לי שאת מעט חרדה, ואולי אשמה אם את אמא מספיק טובה. בודאי במצב של אמהות חד הורית, אולי מהחלטה שלך בלבד. הייתי מייעצת לך בחום לשקול אם מתאים לך להיות בקשר יעוצי של הדרכת הורים, או בקבוצה להורים לתינוקות. שם אפשר לקבל תמיכה רציפה, והכוונה שכל כך הכרחית עם תינוקות קטנים, וילדים בכלל. מקווה שנתתי כיוון, אני כאן אם יש שאלות נוספות, בהצלחה, ותהני מההורות חלי

תודה רבה על התגובה המהירה. באמבטיה אין צרחות למעט הפעם הראשונה, נראה שהיא מפתחת חרדות. אתמול, אחרי שיום קודם פשוט דילגתי על האמבטיה, הכנסתי אותה בנועם ובמשחקים למים, קודם רגל אחת ואחת את השנייה כשהיא מחובקת לגמרי ולאט לאט את כל הגוף וזה עבר בשלום. לא אומר שהתשגעה על זה אבל לפחות לא נראתה כל כך מבוהלת. בנוגע לקסוצות תמיכה או הדרכה- היכן ניתן למצוא כאלו? האם ישנן קבוצות ספציפיות גם לחד הוריים? אשמח מאד להצטרף ולו גם כדי להקל באמת על העומס הרגשי (שלי). פשוט חששתי שאולי אני מעמיסה שינויים למרות שכפי שציינתי רוב השינויים עד כה קשים יותר לי מאשר לה. תודה שוב ליאור