התנהגות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים

16/12/2007 | 11:26 | מאת: שני

שלום, בני בכורי כבן שנתיים וחמישה חודשים. הוא הולך לפעוטון פרטי, מאוד אוהב חברת ילדים. בגלל היותי אם מודאגת ומגוננת מידי לא רציתי להשאירו עד השעה 16:00, לכן בשעה 12:30 (אחרי ארוחת צהריים), סבתו אוספת אותו מהגן והוא נשאר אצלה עד אשר אני חוזרת מהעבודה בשעה 15:30. עד לפני כחודש הוא היה מגיע מהגן והיה ישן לפחות שעה עד שעה וחצי. עכשו הוא מסרב לישון או לנוח ואז הצהריים הופכים להיות "סיוט" אחד גדול. קשה מאוד לרכז אותו במשחק, הוא משתולל ועושה דברים אסורים כגון: טיפוס על השולחנות, זריקת חפצים על הריצפה, בקיצור התנהגות יוצאת מכלל שליטה. למרות הפינוקים הרבים והחם והאהבה האין סופית שהוא מקבל מכל בני המשפחה, אנחנו כועסים ונוזפים בו כאשר הוא מתנהג בצורה כזו ומנסים להציב לו גבולות. אני מנסה לחפש כלים מבלי לנזוף בו, תמיד אני חשה רגשי אשם אחרי שאני נוזפת בו. עלי לציין שאני לא חוסכת ממנו תשבוחות על התנהגות חיובית ותמיד אני מנסה לחזק התנהגות חיובית (מזבוב קטן אני עושה פיל גדול). עלי לציין שיש לו סדר יום קבוע ומסודר. בגלל שהוא לא ישן צהריים בשעה 19:00 הוא כבר במיטה וגם כאשר הוא ישן צהריים בסביבות 19:30 הוא היה במיטה עם טקס שינה קבוע. היתי מעוננינת לדעת מדוע הוא לא ישן צהריים. אני אף שוקלת להשאירו בגן עד עשה 16:00, אולי עם שאר הילדים הוא ירצה לנוח או לישון. האם זה נכון? איך אני אני יכולה למנוע את הכעסים והנזיפות? כל כך כואב לי שאני נוזפת בו הוא בסה"כ קטן, אבל מצד שני אני לא יכולה להרשות לו לעשות כל מה שעולה על רוחו. הפגנת העצמאות שלו מתבטאת גם כאשר אנחנו יוצאים לפארק או לקניון או כאשר אנחנו הולכים ומטיילים, הוא יכול לפרוץ בבכי כאשר אני מבקשת ממנו לתת לו יד ואז יציאה כזו הופכת למלחמה. לא פעם אני נאלצת לחזור הביתה בגלל אי יכולתי לשלוט בו ואני אף אומרת לו שהוא מאלץ אותי לחזור הביתה בגלל שהוא לא מקשיב לי (מעין עונש). אני עושה זאת בלב כואב מאוד. . כיצד עלי לנהוג? אודה לך על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה
17/12/2007 | 23:42 | מאת: חלי ברק-שטיין

שני, ילדך בן שנתיים וחמישה חודשים, בגיל של חיפוש העצמאות, מדידת הכוחות שלו. מה שמאוד מחזק את המאבקים שלו מולכם ומול כללי המשמעת. את מעידה בעצמך שאת מגוננת עליו, קשה לך לשים לו גבולות, ובסוף הדברים יוצאים משליטה. וזה כל כך כואב כי הכוונות שלך כל כך טובות. אני הייתי ממליצה לך לשקול להשאיר אותו בגן, הגננות פחות מעורבות רגשית וירגילו אותו להמשיך לישון טוב יותר מאשר בבית. ולגביך- אני מאוד ממליצה לך לקרא את הפרק על משמעת בספרי 'בגובה העיניים' ו'תקשיבו לי רגע'. זה מופיע גם באתר שלי. שם יש הסבר מפורט איך אפשר להשיג משמעת ביעילות ובו בזמן להשאר נעימים וטובים לילד. אין דרך להשיג משמעת בלי לנזוף ולכעוס, אני חושבת שאת עושה זאת גם עכשיו אז צריך ללמוד לעשות זאת יעיל יותר. כדאי לך להתאמן עכשיו כשהוא צעיר כי מאבקי משמעת יהיו במשך שנים. בהצלחה, חלי

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים