תגובה של בכי

מה לעשות עם ילדה בת 7.5 שכאשר מוצאת את עצמה בקושי מסויים בוחרת לבכות ? המורה שלה אומרת שהיא מקסימה. תלמידה נהדרת. חברה טובה. יש מקרים (והם מתרבים) שהיא בוכה וקשה להבין למה ומדוע. המורה מנסה להבין מה קרה, עם חיבוק, והיא לא נרגעת עם הבכי. הבכי הולך ומתחזק. בגן הילדים הבנתי שזה היה קורה לה, אך בכיתה א' לא קיבלתי דיווח על כך. בתקופה האחרונה (3 שבועות) בכיתה ב' זה חוזר. לגבי ההתנהגות בבית: גם בבית זה קורה. אם היא נעלבת או נפגעת. התגובה שלי: אני ניגשת אליה, מבקשת ממנה שתנשום עמוק ותרגע. בדרך כלל גם חיבוק אחרי שהיא נרגעת אנחנו מדברות על מה שגרם לה לבכות. קצת רקע: מדובר בילדה יחידה (בלי אח או אחות). בחודשים האחרונים ביני לבין בעלי היו מתחים רבים (לחלקם היא נחשפה לצערנו). מעבר לכך, היא בוגרת מאוד, חברותית מאוד, ואין כל בעיות התנהגות (בבית ובבית הספר). מה ניתן לעשות לגבי תגובות הבכי ?

יערה, הילדה בוכה ממתח ומחרדה. גם כי היא נשמעת ילדה רגישה בדרך כלל, ופגיעות וכשלונות משפיעים עליה מזה שנים. וגם כי היא עוברת עכשיו תקופה קשה בבית. אני חושבת שזה לא קשור להיותה ילדה יחידה, אלא לאופי ולנסיבות של חייה כיום. כשהיא בוכה, חשוב שלא יתקיפו אותה ולא ילחצו עליה להסביר מה קרה. לא תמיד היא יכולה להסביר. חיבוק, מילות נחמה אמפטיות (אני רואה שקשה לך, אני פה בשבילך, עוד מעט הבכי יעבור) יעזרו לה להרגע בלי להרגיש אשמה או לא בסדר. אחר כך אפשר לדבר, אבל לדעתי לא תמיד יהיה לה הסבר, וזה לא ממש מה שחשוב. אולי חשוב שהמורה תדע שיש תקופה לא קלה בבית, לא צריך לשתף בפרטים רק להגיד כללי, שתדע שהילדה עוברת מתח מסוים. זה הכל. צריך להיות איתה. חשוב שאת לא תרגישי אשמה, אבל תשימי לב לתגובות שלה, ותתמכי בה. אם תרגישי שדברים לא משתפרים תוכלי ללכת להתיעץ עם פסיכולוגית ילדים- להדרכה לך ולבעלך, ואולי לתמיכה לילדה. יידעי אותי איך מתקדם, בהצלחה חלי