בן 5.5 - "פחד מוות" מזיקוקים

בני בן 5.5 שנים. ילד חכם וסקרן, שמח, חברותי, שובב וחייכן. עניין אחד מטריד את מנוחתו - הוא מאוד מאוד מאוד פוחד מזיקוקים. ביום חמישי שעבר - הפנינג זיקוקים בכל הארץ - ולבקשתו "אטמנו" את הבית, סגרנו חלונות ובזמן הזיקוקים שכב מכווץ על הספה ואטם אוזניים בידיו. במשך הימים הבאים דיבר המון על העניין, ובשעות החשיכה - היה מוטרד אולי שוב יהיו זיקוקים, ובדק כל הזמן בחלון. מחוץ לבית - קולות "פיצוץ" (כמו אגזוז או נפצים) מבהילים אותו מאוד. כבר בימים אלה הוא מתחיל לתכנן מה יעשה ביום העצמאות כשיהיו זיקוקים. הוא סיפר לי ש"הוא יודע שגם כשיהיה בן 60 הוא יפחד מזיקוקים". אמרנו לו שיש ילדים רבים שפוחדים מזיקוקים וגם מהמון דברים אחרים, שזה לגיטימי כי עושה רעש ואורות, שלא חייבים לאהוב את זה וכו' וכו'. ניסינו כל מיני דברים - לדבר, להרגיע, להתעלם. הראינו לו באינטרנט תמונות וסירטונים - עם קולות - של זיקוקים. בהתחלה היה לו מאוד קשה אפילו לצפות בזה. אחר כך קצת התרגל. אבל "בשעת אמת" - מבועת ומבוהל וממש סובל. אמנם זה לא עניין "קריטי", וברור ש"עד החתונה זה יעבור" אבל בגלל שהוא סובל וזה גם מעיב עליו בימים "רגילים" אולי יש רעיון / עצה מה כדאי לעשות ואיך להגיב ? תודה

אני יכולה בהחלט להבין את דאגתכם, ואפילו שהסימפטום כנראה יעבור עדיין זה מטריד את הילד ואתכם. בנכם סובל מפוביה, חרדה קיצונית סביב זיקוקים. מה הסיבה? אפשר לשער, שהוא רגיש לרעשים חזקים, שהעוצמה של הרעש והקולות בלתי נסבלת עבורו. יתכן שזה קשור לדפוס חרדה כללי יותר (משינויים, מעוצמות) ויתכן שלא. מה ההרגשה שלך כאמא שלו? על מה יושבת החרדה? בכל מקרה, חרדה היא תגובה רגשית חזקה, שלא מגיבה להגיון ואפילו לא לתירגול, לכן בנכם ממשיך להגיב בבעתה 'בזמן אמת' של הזיקוקים, ומכליל את החרדה גם למחשבות על הזיקוקים שיבואו. אני ממליצה בחום שתלכו איתו להתערבות קצרה שתפחית את השפעת הסימפטום. אפשר ללכת לפסיכולוגים המטפלים בשיטת CBT (טיפול קוגנטיבי התנהגותי המתמקד בסימפטומים) . הם מתמחים בנושא. אם הסימפטום יושב על דפוס עמוק יותר, גם לכך הפסיכולוגים יתנו מענה. בהצלחה, חלי