בן שנה ו- 9 חודשים - בעית אוכל.

שלום רב, נכדי, בן שנה ו-9 חודשים, ילד רגיל ונחמד, נמצא באחוזון 50 הן במישקל והן בגובה. שמנמן אבל אוכל בעיקר את הארוחות שצריך והוריו מקפידים מאד להמנע מממתקים ולהציע לו פירות במקום. הבעיה היא שהילד לא יכול להתעלם אם הוא רואה אוכל, גם כשאינו רעב. נוצר מצב מאד מביך שתמיד כשמישהו אוכל בקרבתו הוא מתחנן שיתנו לו כמו ילד מורעב.הוריו מאד נבוכים מכך ומנסים להסב את תשומת לבו לדברים אחרים אבל הוא נעול על האוכל. זה קורה בגן שעשועים או בבתי חברים ועוד. מה אפשר לעשות עם הילד בגיל כל כך צעיר? הרי קשה מאד להסביר לו. האם להתיעץ עם דיטאנית או פסיכולוגית ילדים? אשמח לקבל את תשובתכם.

יעל, דאגתך מובנת. ההתנהגות של הילד בהחלט לא ברורה. לא נשמע שמקור ההתנהגות הוא בחסך באוכל, אלא משהו רגשי יותר. מה בדיוק קורה, לא לגמרי ברור אבל הכיוון הוא לא בהבנה ההגיונית אלא הרגשית. למשל, סוג של קנאה באוכלים, סוג של צורך בתשומת לב 'שיאכילו אותו', כולם ובכל מצב אפשרי. בכל מקרה אני הייתי מייעצת לא להסביר יותר מידי אלא ללמד אותו דרך משמעת ענינית, שלא מבקשים אוכל מאחרים, אומרים לו ומרחיקים אותו. בלי מבוכה ובלי ענין גדול. מסר ברור ועקבי, שהוא בסוף ילמד. אם יחול שיפור דרך התגובות האלו, יופי. אם לא, או אם נשארת דאגה- אני מציעה להתייעץ עם פסיכולוג התפתחותי, שישמע את כל הפרטים ויציע השערה והדרכה למקור הרגשי של הקושי. כך תוכלו להתמודד עם הבעיה בצורה ענינית, לא להכנס ללחץ מידי ולא להתעלם. בהצלחה, חלי