לקראת כיתה א'

שלום רב, ביתי בכורתי הנה לקראת דרך חדשה- מעבר מגן לביה"ס . לביתי חברה טובה אשר גרה בסמוך אלינו והן היו יחד בגן חובה , הן מתראות לעיתים קרובות ולאחר שעות הגן הן מסתדרות יפה, אך עיקר הבעיות נוצרות כאשר יש איתן חברות נוספות , אז חברתה של ביתי לא נותנת לה לשחק עם אף אחת ואף גם לא לצרף אותה למשחק , היא מעליבה אותה ומסלקת אותה ורק כשהיא חוזרת הבייתה ומשעמם לה אז היא מגיעה לביתנו ומבקשת לשחק איתה , ביתי מאוד נהנית לשחק איתה ולעיתים אף אני תוהה שמא פשוט היא מוכנה לספוג את יחסה המעליב של חברתה רק כדי שיהיה לה עם מי לשחק , למרות שאני מאוד משתדלת למצוא לה תעסוקה, אך כנראה שלא תמיד מספיקה. בעקבות כך באמצע השנה ביתי חוותה משברון- היא התנהגה באופן אימפולסיבי, בכתה על כל דבר קטן והייתה נתונה למצבי רוח . כשדובבתי אותה היא סיפרה לי בקושי רב ובעצב על מה שקורה בגן ושהיא מעדיפה להשאר בתוך הגן עם הגננת בזמן היציאה של כולם לחצר, ניסיתי להזמין מס' פעמים חברות הבייתה אך הקשר לא התחזק בשעות הגן . ביתי סיפרה לאמא של אותה החברה על המצוקה שלה וגם אני ניסיתי שהן לא ישחקו מעבר לשעות הגן על מנת שביתי תנסה לפתח קשרים אחרים , אך הדבר לא צלח- ביתי המשיכה לבקש ללכת אליה וגם היא המשיכה לבוא , ומה גם שהיא המשיכה להצטרף אלינו בבוקר - בנסיעה אל הגן . כעת אני בהתלבטות לגבי כיתה א' ,שתיהן רשומות לאותו ביה"ס וסביר להניח שיהיו גם באותה הכיתה - מהסיבה שביה"ס מאגד את כל הילדים מאותו הגן בכיתה אחת, כך שלהפריד את ביתי משאר ילדיי הכיתה יקשה עליה אך מצד שני עלול הקשר להתחזק יותר(הכנת שעורי בית / הליכה לביה"ס / התכוננות למבחנים וכד'). שוחחתי עם ביתי בנושא והיא כמובן רוצה להיות בכיתה עם שאר ילדי הגן אך מסרבת להיות עם החברה וכשסיפרתי לה (בעדינות רבה) שהן כנראה יהיו יחד באותה הכיתה היא אמרה לי "אמא יש לי פיפי" ואז הפיפי יצא לה בתחתונים - דבר שלא קרה אף פעם (מאז הגמילה מחיתולים בגיל שנתיים) . האם נכון שהן יהיו יחד באותה הכיתה ולתת לביתי להתמודד עם כל הקושי ואולי כך היא תתחשל ?! אודה לתשובתכם המהירה .

אמא, זו אכן התלבטות. הייתי מבררת בבית ספר אם אפשר שתהיה בכתה אחרת, בגיל הזה ההסתגלות יכולה להיות מהירה, וזה יתן לה הזדמנות להתחלה חדשה לכמה שנים אחר כך. אם לא, בקשי פגישה עם היועצת והמורה, יידעי על הבעיה ובקשי שישימו עין. שלא ישבו יחד, שייקרבו את בתך לילדים אחרים. בגיל הזה דברים משתנים כך שיכול להיות שזה יסתדר בהצלחה חלי

כהורה, אין דבר קשה יותר מקשייהם של ילדינו. לעיתים קרובות אנחנו גם מבלבלים את "בעיותיהם" בבעיותינו. אני חושבת שבמקרה שלך רצוי כמה שפחות להתייעץ עם בתך ולהחליט לבדך. ולא משנה מה פשוט תחליטי את. לבתך אין את הקישורים, עדיין, לפתור "בעיות" היא בשלב {שלא נגמר אף פעם}, של התנסות ואלו הם בעצם החיים... תשתדלי לתשאל אותה כמה שפחות, להקשיב רק ולהתבונן ואם כואב לך "לאכול את הלב בפנים" מבלי להראות - לפחות לנסות!!!! יש להם קשיים אובייקטיבים, כישורים נפלאים ויכולות מדהימות, כל אחד משלו - הם יסתדרו. צריך רק להרשות להם שיהיה גם קשה מבלי להכנס לסרטים. אם תעצרי לרגע, תיזכרי שגם לך היו קשיים והנה את גדלת ואמא בעצמך והתגברת וגם אם לא זה שלך... אז לסיכום קשיים שה בסדר וטיבעי העיקר האהבה בבית התמיכה העידוד והצחוק על הכל. כי אסור לאבד פרופורציות - חצי מהבעיות הם בעצם סרטים שלנו!!!! והילדים שלנו לא חייבים להיות מושלמים. רק והלוואי שיהיו /למים חזקים ונאהבים על ידנו.