פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

25/07/2007 | 07:56 | מאת: oktavyanus

האם מותר לרופא משפחה לתת הפנייה בידי אם שאינה משמורנית חוקית, לקחת את בנה הקטין שגילו כ-13 שנה לבי"ח פסיכיאטרי? ידוע לרופא מן הסתם שהילד הינו בחזקת אורח, יש לציין שהרופא לא ראה את הילד פיזית, האם לא הביאה את הילד למירפאה! הרופא נתן את ההפנייה בלי לראות את הילד כלל וכלל! האם מותר לעשות דבר כזה? בפרט שהילד אינו מטופל במירפאה זאת, בעיר הזאת, ולא אצל הרופא הנ"ל, זאת ללא כל ניסיון לברר אצל הרופא המטפל!

25/07/2007 | 21:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מדבריך עולה כי גם לך לא נראה כי המעשים שתארת ראויים. במידה ותיאוריך מדוייקים, מדובר על מעשים שהם בגדר עבירה פלילית, או לכל הפחות תקלה אתית קשה.

תודה על התשובה. בכל זאת מישהו מתאמץ כאן. ושוב תודה....

24/07/2007 | 22:22 | מאת: חן 2

ד"ר שלום האם אתה יכול להמליץ לי על פסיכאטרית טובה באזור השפלה או ת"א או לכתוב לי למייל שלי אודה לך מאוד

25/07/2007 | 21:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

חן שלום, אני משתדל שלא לעסוק בפורום בהמלצות- לא על רופאים ולא על תרופות. כולי תקווה שתמצאי את הרופאה המתאימה לך. בהצלחה.

24/07/2007 | 21:39 | מאת: ליאורה

שלום, האם נהוג לשלב זריקות הלידול עם כדורי זיפרסקה לטיפול בחוליי סכיזופרניה? האם הטיפול לא חזק מדיי? אודה לתשובתך. ליאורה

24/07/2007 | 21:50 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שילוב של האלידול עם זיפרקסה אינו מקובל, אבל גם אינו מסוכן או מזיק. ככלל אין הגיון לשלב שתי תרופות אנטיפסיכוטיות, אבל ישנם מצבים שונים, בעיקר בחולים סוערים מאד, או כאילו שאינם מגיבים לתרופה אחת לאורך זמן, בהם משלבים תרופות. לסיכום- השילוב הגיוני או בשלב חריף וסוער (בשבועות הראשונים של גל פסיכוטי) או לאחר חודשים רבים של טיפול בתרופה אחת והחלפת מספר תרופות שנכשלו כולן.

24/07/2007 | 21:30 | מאת: אור

שלום לך דוקטור כמה שאלות לי אליך בבקשה: באילו שעות אתה נוהג להחזיר תשובות והאם גם בשישי ושבת? בפורום הזה שמתי לב מנהל הפורום הקודם היה משקיע בכל תשובה ותשובה ונותן פירוט מלא אודה לך אם תעשה זאת גם כן וכל הכבוד לך על כך שאתה עוזר לאנשים באמת כל הכבוד שאלה אני נוטל כדור סרוקסט נגד חרדה ודיכאון יום אחד כדור אחד ויום אחריו אחד וחצי וזה עוזר מאוד מה דעתך על מינון זה? יש לי בעיה אני מפחד להקיא כל פעם שיש לי בחילה משאכלתי משהו לא טוב או שאכלתי יותר מידי אני לא יכול להקיא ל מסוגל לא יכול מרגיש שאני עומד למות אם אני מקיא ניסיתי לקחת פרמין לבחילות שהיה לי במקרים ספציפים ונורא סבלתי כי זה גרם לי פעימות לב מואצות נורא רציתי לשאול האם זה הגיוני ואיזה תרופה אפשר לקחת במקום או שאולי אני לוקח אותה לא נכון? תודה רבה אור

24/07/2007 | 21:51 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אור שלום, בד"כ אני משיב לשאלות בשעות הערב או בסופי שבוע. ישנם ימים בהם אינני מתפנה כלל לפורום, ואז התשובות ניתנות רק למחרת. בענין הפירוט- אני משתדל להתייחס לשאלה, אולם מטיבו של דיאלוג בפורום שלא תמיד אני קולע לכוונתו של הכותב. זו הסיבה שקיימת אפשרות להמשיך ושאול שאלות הבהרה, כפי שחלק מהפונים עושים. בענין מינון הסרוקסאט- זהו בהחלט מינון מקובל. לעיתים, בהפרעות חרדה מסויימות ניתן להגיע עד 3 כדורים ליום. ובענין הבחילות- כדאי לעבור הערכה של רופא גסטרואנטרולוג. למיטב ידיעתי פראמין אינו גורם לדפיקות לב, אך זהו לא תחום התמחותי.

24/07/2007 | 17:07 | מאת: שרית

האם אנשים חולים (למשל חולי סכיזופרניה) שהם לא עובדים ויש להם הרבה זמן פנוי להגות - האם הדבר עלול לגרום להחרפת המחלה? אני למשל מדברת על אנשים שחושבים לחזור בתשובה כדי שאלוהים יעזור להם, ואז הם מתחילים לחשוב שהם חולים כי אלוהים רוצה להעניש אותם. מה דעתך?

24/07/2007 | 21:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרית שלום, כבר קדמונינו קבעו כי "הבטלה היא אם כל חטאת". חוסר תעסוקה, ללא קשר למחלה או לא, הוא גורם מזיק, המדרדר את האדם מבחינה גופנית ונפשית. יש אינספור מחקרים המעידים על כך. לגבי הקשר בין אמונה ותפיסת המחלה כעונש- נדמה לי כי נושא זה אינו ניתן לשליטה. אמונה היא דבר שבלב, ולא בראש, ומי שמאמין שהוא חולה כעונש- לא ניתן לשכנעו אחרת. אבל גם ביהדות נקבע כי "הכל צפוי והרשות נתונה": כלומר- הכל מוכתב מלמעלה, אבל למרות זאת בידי כל אחד נתונה הרשות (והחובה) לשפר את מצבו.

24/07/2007 | 17:05 | מאת: לאה

מידי פעם בדקתי אם הפורום חזר, ומאוד שמחתי לגלות שחזר. ולך ד"ר עופר שמגר אני מאחלת - הצלחה!

24/07/2007 | 21:34 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תודה

24/07/2007 | 13:44 | מאת: קרן

שלום רב, הנני נוטלת רמוטיב כחודשיים וחצי ואכן יש שיפור, תחושת הדיכאון והחרדה כמעט נעלמו קליל. אך תופעה מוזרה ששמתי לב אליה היא כי בשבועיים האחרונים יש לי קשיי הרדמות (מה שלא היה קודם) אני נוטלת כדור אחד בבוקר ואת השני בסביבות תשע בערב. שאלתי היא האם הכדור השני אותו אני נוטלת בערב הוא הגורם לי לתחושת העוררות וקשיי ההרדמות? האם כדאי לקחת את הכדור השני בצהריים? אודה על התשובה

24/07/2007 | 21:33 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רמוטיב אינו ידוע כגורם לקשיי הרדמות. למרות זאת, את יכולה לנסות להקדים את הכדור השני לצהרים ליומיים-שלושה, ובמידה ולא יחול שיפור פני לרופא/ פסיכיאטר ליעוץ נוסף.

24/07/2007 | 10:22 | מאת: *****

אילו בדיקות צריך לעשות על מנת לקבוע בוודאות שאדם הוא סכיזופרן ?

24/07/2007 | 20:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

האבחנה של סכיזופרניה נעשית בבדיקה פסיכיאטרית. אין בדיקות מעבדה או הדמיה (צילומים) היכולים לאבחן הפרעה זו, או כל הפרעה פסיכיאטרית אחרת.

25/07/2007 | 11:53 | מאת: *******

האם ישנם שאלות מסויימות שעל הרופא לשאול או שהקביעה נתונה לשיקול דעתו?

24/07/2007 | 20:08 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לצערי אינני מתמחה בפסיכיאטריה של הילד. כדאי לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר המתמחה בטיפול בילדים.

כדאי לפנות עם הילדה לטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי. הבעיה הזאת מוכרת והיא קשורה לחרדה ולמצוקה נפשית. טיפול יכול לעזור. בהצלחה תמי.

24/07/2007 | 07:55 | מאת: ענת

האם ניתן ליטול סרוקסט ו cymbalta יחד? אם איזה מהן מותר לקחת גם רדוקטיל?

24/07/2007 | 20:04 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אין מניעה לקחת סרוקסאט עם סימבאלטה, אם כי אין הגיון רב בכך. הסימבאלטה עובדת כמו סרוקסאט רק עם עוד מרכיב של חסימת נוראפינפרין (זאת מעבר לחסימת קולטנים של סרוטונין ששתיהן עושות). שתי התרופות עלולות להיות בעיתיות בשילוב עם רדוקטיל, ולגרום לתופעות לואי שונות. עדיף להמנע משילוב זה.

24/07/2007 | 01:00 | מאת: הדר

שלום א. אני נוטל פרוקסטין אדרונקס ובונדרומין באופו קבוע. עכשיו יש לי גסטריטיס ונוטל אומפרדקס ונהיה לי כאב ראש חזק יש לי הרגשה שהאומפרדקס עושה משהו ביחד עם התרופות האלו אני צודק? באמת האם משפיע עליהם ? מגביר עוצמתם? מפחית? כי נהיה כאב ראש חזק. ב. האם פרוקסטין /אדרונקס/ בונדרומין עושה גסטריטיס? תודה מראש

24/07/2007 | 20:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום הדר, התרופות שציינת אינן גורמות גסטריטיס. אין דיווחים ישירים על אינטראקציה בין אומפרדקס לתרופות הללו. ניתן אולי להסיק בעקיפין על קשר עם בונדורמין, שכן ישנם מספר דיווחים על כך שנטילת אומפרדקס עם ואליום (מאותה משפחה של בונדורמין) מעלה את רמת שתי התרופות בדם. מכיוון שבונדורמין אינו גורם כאבי ראש, יש לבדוק את הסיבה במקום אחר, חשוב לציין כי תמיד יכולות להיות תופעות חד-פעמיות, אישיות, המופיעות רק אצל אדם אחד, ואין עוד דיווחים עליהן. זה מאד-מאד נדיר, אבל אפשרי.

23/07/2007 | 22:25 | מאת: סמדר

האם משהו שמע על התרופה? יעילה? תופעות לוואי?

23/07/2007 | 23:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

סמדר שלום, ויאפקס, הידועה בשמות מסחריים אחרים כמו אפקסור, ונלה- היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה מוכרת (החומר הפעיל הינו VENLAFAXINE). התרופה בשימוש בארץ כ- 10 שנים. כיום זו אחת התרופות המובילות בטיפול בדיכאון בשל שילוב מוצלח של יעילות, התחלת השפעה מהירה ומיעוט יחסי של תופעות לואי. תופעת הלואי הבעייתית העיקרית היא עליית לחץ דם (וגם היא מופיעה רק באחוז קטן של המטופלים), ולכן יש לעקוב אחרי ערכי לחץ הדם, ביחוד בחולים בעלי היסטוריה של יתר לחץ-דם. שאר תופעות הלואי נדירות ביותר.

האם ניתן לקחת רדוקטיל יחד עם סימבלתה ?

24/07/2007 | 20:06 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עדיף להמנע משילוב זה, כיוון שהוא עלול לגרום לתופעות לואי כגון הגברת חרדה, גלי חום והזעת יתר.

23/07/2007 | 10:49 | מאת: שלי

אני לקחתי בעבר ואבן וזה לא עזר לי עכשיו אני לוקחת קלונקס 4-5 מ"ג ליום וגם זה לא עוזר אני רוצה שתיעצו לי על משהו טוב שירגיע אותי בתודה מראש שלי

23/07/2007 | 19:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום שלי, קלונקס במינון 4-5 מ"ג מהווה כיסוי טוב לרוב מצבי המתח. במידה ומינון זה אינו עוזר, כדאי מאד לפנות ליעוץ מקצועי אישי ע"י פסיכיאטר כיוון שיתכן והבעיה יותר מורכבת מאשר סתם מתח רגיל. קיימות תרופות נוספות כגון פנרגן, לרגקטיל ועוד, שגם הן עוזרות למתח, אך להן יותר סיכוי לפתח תופעות לואי, לכן השימוש בהן פחות נפוץ.

23/07/2007 | 08:20 | מאת: שלי

מה ההבדל בין סרוקסט ו cymbalta-. איזה מהן יעילה יותר להתקפי חרדה? העבירו אותי מסרוקסט ל cymbalta - ואני לוקחת 60 מ"ג ביום. האם ניתן להעלות את מינון cymbalta היומי ולקחת 2 טבליות של 60 מ"ג ביום כדי להפחית לחלוין את התקפי החרדה?

23/07/2007 | 23:05 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלי שלום, שתי התרופות נוגדות דיכאון וחרדה. סורקסט חוסמת קולטנים של סרוטונין וסימבאלטה חוסמת גם סרונוין וגם נוראפינפרין. סרוקסאט הינה תרופה ותיקה יותר, לכן יש יותר נסיון ומידע לגבי יעילותה, בפרט בהפרעות חרדה, שם המידע לגבי סימבאלטה מוגבל. בהרבה תרופות המינון נוגד החרדה עולה על המינון המשמש לטיפול בדיכאון. בסימבאלטה המינון נוגד הדיכאון הוא 60 מ"ג, ובמינונים גבוהים יותר יש רק יותר תופעות לואי וללא שום העלאת יעילות. אין מידע ברור לגבי המינונים היעילים של סימבאלטה בחרדה. רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל ולא להעלות את המינון באופן עצמאי.

23/07/2007 | 01:09 | מאת: תמימי

ראשית אני רוצה להצטרף לברכות ולהודות לך על שאתה כאן, לתת לנו תשובות. רציתי לשאול אותך שאלה קצת פחות טכנית, וקצת יותר מהותית. השאלה שלי היא על פסיכוזות. איך אתה רואה פסיכוזה במובן העמוק יותר של התופעה? האם התופעה מציינת רק סיפמטום של עיוות ביוכימי במוח? האם כשאתה נתקל באדם במצב פסיכוטי, אתה חושב שיש טעם להקשיב גם לתכני הפסיכוזה, או רק לאבחן את המצב ולתת תרופות? האם בעיניך יש טעם בפסיכותרפיה לאנשים במצבים פסיכוטיים? האם יש רווחים בעיניך למצב פסיכוטי עבור אנשים שעוברים אותם, או שאתה רואה במצב הזה מחלה שעשוייה להזיק למוח ולהתפתחות של האדם? אני שואלת את השאלות, ואולי מאופן שאלת השאלות אתה יכול להבין את מחשבותי... אבל בכל זאת אשמח לדעת את דעותיך בנושא. בהצלחה בניהול הפורום. להכנס לנעליים הגדולות של דר' הידש זו משימה לא קלה כלל ועיקר... תמי.

23/07/2007 | 23:14 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תמי שלום, שאלת שאלות מורכבות. אנסה לתת תשובות, אם כי על קצה המזלג. אין ספק כי פסיכוזה היא בראש ובראשונה הפרעה שבסיסה עיוות ביוכימי במוח. יחד עם זאת המגוון הגדול של ביטויי התופעה מראה, לדעתי, שילוב בין אותה הפרעה ביוכימית כללית לבין מוח ספציפי של אותו אדם בה התופעה מתרחשת. אין ספק בעיני כי לכל מחלה יש גם אלמנט מסויים של רווח. הרצון לרווח בד"כ אינו במודע של החולה. אולם יחד עם הרווח, הרי שהמצב בבסיסו חולני. מהסיבות שמניתי, ברור שהטיפול צריך להיות משולב- תרופתי לטיפול בחוסר האיזון הביוכימי, ופסיכותרפויטי בכדי לחזק את האדם/ המוח בו קורית התופעה ולהשפיעה עליה מכיוון אחר. יש כיום עדויות ברורות שטיפול פסיכותרפויטי מחולל שינויים ביוכימיים במוח. מקווה שהבהרתי את ראיתי, ותודה על האיחולים.

24/07/2007 | 03:17 | מאת: תמימי

תודה על תשובתך, ד"ר עופר, היא בהחלט מסכמת את הדעה הרווחת בקשר לפסיכוזה בקרב אנשי בריאות הנפש. ויחד עם זאת, הייתי רוצה להרחיב מעט את ההתבוננות על מצב נפשי זה, ולראות בו יותר מעיוות ביוכימי במוח או תוצאה של פסיכולוגיה של אדם כזה או אחר. הרבה גאונים ואומנים הגיעו לאמיתות ולהתפתחות ניכרת כתוצאה ממשברים פסיכוטיים שהם עברו. בינהם אפשר למנות את יונג, ועוד הרבה אחרים. לדעתי לא מספיק נכתב ולא מספיק נחקרה החוויה מעבר להיבט הכימי שלה. ובכל זאת, אתה רופא- ואני אמקד את שאלתי בתחום הביולוגי של התופעה. האם עשו בדיקות ביוכימיות של אדם במהלך פסיכוזה? האם השוו בין מצב מוחו של אדם פסיכוטי לבין מצב מוחו של אדם המתקשר? האם המדע בדק פעם והשווה בין אנשים הנמצאים בטרנס מדיטטיבי או אקסטטי והשווה את מוחם לזה של אנשים במהלך פסיכוזה? פסיכוזה אינה מחלה כשלעצמה אלא מצב שגם אנשים ללא חולי נפשי יכולים להכנס אליו- הן כתוצאה מלחץ נפשי והן כתוצאה מנטייה ביולוגית ואני מניחה שיש עוד גורמים- כמו שימוש בסמים וכו'. בעיני, התייחסות רחבה יותר לחוויה הפסיכוטית יכולה לאפשר לאדם החווה מתן ערך ומשמעות למה שחווה, מעבר לפסיכותרפיה קונבנציונלית. אחד הדברים שנפגע ביותר בעקבות משבר פסיכוטי זה הדימוי העצמי של האדם, כתוצאה בלתי מבוטלת של התייחסות החברה לחוויה כאל מחלה בלבד. דמיין לך אותך מורחק מפורום מקצועי באינטרנט בגלל שעברת משבר פסיכוטי "בשידור חי" ואנשי המקצוע שאיתך פוחדים שזה יקרה לך שוב. החוויה של הדחייה מאד לא נעימה ויוצרת הרגשת חריגות שהיא בעיני תולדה לא רק של הפתולוגיה של האדם, אלא גם של הפתולוגיה של החברה- ולצערי של חברת אנשי המקצוע לא פחות מאשר של הציבור הכללי. אודה לך אם תתייחס לדברים הללו שהעליתי. בברכה תמי.

24/07/2007 | 12:14 | מאת: לאה

למה כוונתך בכך שלמחלה יש רווח? האם תוכל לפרט? איזה רווח יכול להיות למחלה? ההגיון אומר שיש רק הפסד.

22/07/2007 | 22:44 | מאת: פוצי

שלום אני בחורה בשנות ה30 לאחרונה נפרדתי מחבר ,עברתי לגור לבד והתחלתי עבודה חדשה. אני בוכה לא מעט והיום הלכתי עם חוסר מנוחה ובכי לרופא משפחה . הרופא נתן לי "פלוטין" (ו"ואבן " לפי הצורך) ,במקביל רוצה שאהיה במעקב אצל פסיכיאטר, שמעתי שה"פלוטין" יכול לגרום לחוסר שקט שגם ככה לא חסר לי האם זה נכון ??? העיניין אם להתחיל עם ה"פלוטין" כי התור לפסיכיאטר רק ב- 16 לאוגוסט ??? תודה ולילה טוב

22/07/2007 | 23:36 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אכן, פלוטין עלול לגרום לחוסר שקט קל בתחילת הטיפול. רוב המטופלים אינם חשים בכך כלל. גם אצל מי שזה מופיע, זה נעלם לרוב תוך 7-10 ימים. התרופה עצמה יכולה להתחיל להשפיע תוך 3 שבועות, כך שעד שתגיעי לפסיכיאטר סיכוי טוב שתרגישי יותר טוב.

22/07/2007 | 21:28 | מאת: דנה

שלום רב. לא מזמן התחלתי טיפול בציפרלקס נגד תופעות של דיכאון. מאז איני מצליחה להגיע לסיפוק מיני עם בן זוגי. זה כבר מתחיל להלחיץ אותו וגם אותי למרות שאני לא סובלת מחוסר סיפוק מבחינה פיזית. השאלה היא האם זה באמת בגלל התרופה? בעבר לקחתי Paxet (פאקסט) וגם נתקלתי בתופעה כזאת מבלי לדעת שזה יכול לקרות. ואם זה בגללה אז מה עושים ? תודה

22/07/2007 | 23:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תרוופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה- SSRI, כמו ציפרלקס וסרוקסאט עלולות לגרום להפרעות שונות בתפקוד מיני. קיימות גישות שונות לטיפול בבעיה, החל מהפסקת טיפול בסופישבוע (בכדי להנות לפחות אז), דרך החלפת טיפול, ובמקרים נדירים טיפול ספציפי ישירות בהפרעה בלי להחליף תרופה (זה נעשה אך ורק במסגרת מרפאות ליעוץ מיני בהן נמצא רופא המומחה בתחום).

22/07/2007 | 21:26 | מאת: אדית4

האם בליעת אפקסור לגבר עלול לגרום סיכונים לכניסה להריון?האם זה עלול להזיק לעובר?

22/07/2007 | 23:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אין קשר בין שימוש באפקסור ע"י גבר לכניסה להריון. לא ידוע על נזקים לעובר עקב שימוש באפקסור ע"י גברים. גם אצל נשים זו נחשבת תרופה בטוחה יחסית בהריון.

22/07/2007 | 20:11 | מאת: טלי

שלום דוקטור בני מקבל זיפרקסה לאחר מצב של פרנויה אחרי לקיחת סמים. הוא קיבל 20 מ"ג בערך 5 חודשים. הכדור עשה אותו ל"רובוט" חוסר אישיות אוכל הרבה ורוצה לישון לא מדבר ואם כן מדבר זה מעט. עכשיו הורידו ל15 מ"ג והמצב עדיין "רובוט" (כל אני מגדירה את המצב) מה עושים? יש לציין שהפרנויה חלפה אבל הנער שהוא בן 18 הוא לא אתו נער שהיה..... האם הכדור הזה מזיק? כמה זמן אפשר לקחת את הכדור ? האם שיפסיק לקחת את הכדור תופעות הלוואי יעלמו? האם הוא ישאר כזה כמו עכשיו? אני מאוד חרדה ודואגת . מודה לך דר'

22/07/2007 | 23:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

טלי שלום, בהרבה מין המקרים, נטילת סמים מתחילה גל של סכיזופרניה, המתאפיינת בפרנויה (בשלב החריף) ובהמשך בהסתגרות, האטה וירידה בתפקוד. בהחלט יתכן שהתופעות שאת מתארת קשורות למחלה ולא לטיפול התרופתי. כדאי מאד לברר עם הפסיכיאטר מה הוא חושב על האבחנה של בנך מהזוית בה הוא נמצא היום. זיפרקסה יכולה לגרום להאטה ועליה בתיאבון. במקרים אלו יש לשקול הורדת מינון (גם ל- 10 מ"ג ליום) או החלפת טיפול. בין אם המצב בו נמצא בנך הוא תוצאה של מחלה, ובין אם הוא תוצאה של הטיפול, כדאי להמשיך ולנסות לשפר את מצבו ע"י התאמת טיפול והגעה לתפקוד מקסימלי. הרבה פעמים מדובר בתהליך ארוך, שיש לעשותו באופן זהיר ומתון בכדי שלא להחמיר את המצב עוד יותר.

23/07/2007 | 08:49 | מאת: טלי

שלום דר' מודה לך על תשובתך רצוני רק לתקן אותך מרגע שהנער קבל את התרופה זיפרקסה במינון 20 מ"ג הפרנויה עברה. אבל ממשיכים לתת לו את אותה התרופה עם התופעות של אדישות חוסר ענין מצב של"רובוט" עולה במשקל אפתי אז הורידו את המינון ל15 מ"ג אבל המצב נשאר אותו דבר ששואלים אותו למה אתה לא מדבר הוא עונה ריק לי בראש. על זה אני דואגת וגם על העליה במשקל 13 ק"ג בחצי שנה בערך האם לדעתך יש לשקול החלפת כדור או מינון אחר האם לדעתך יש לשקול גם חוות דעת שניה . מאוד דואגת למצב. ומודה לך על תשובתך

22/07/2007 | 19:39 | מאת: חן2

שלום ד"ר שמגר ראשית בהצלחה גדולה. ברצוני לבקש את עזרתך אני סובלת מחרדות מחשבות מפחידות מזה 3.5 שנים דפיקות לב חזקות לא על עצמי אלה על ילדיי וזה מלחיץ אותי עוד יותר,פניתי לפסיכולוגית הייתי 12 פגישות שלא ממש עזרו, עשיתי פעם אחת היפנוזה שנאמר לי שאני לא מתאימה,כרגע אני בטיפול הומאופטי פעם ראשונה שלא ממש עזר , אני פוחדת לקחת תרופות פסיכאטריות מתופעות לואי, סבל בלתי נסבל למשך כל היום מרגע שאני מתעוררת אולי ישנה תרופה במינון נמוך ,אני כבר לא יודעת מה לעשות אין לי חיים ולא שמחת חיים ואין לי שקט נפשי כלל, כל הזמן הייתי חרדתית אבל החמיר לי בגלל גיל מעבר תודה גדולה

22/07/2007 | 23:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

חן שלום, ראשית כדאי להתייעץ עם רופא משפחה או פסיכיאטר בקשר לאבחנה של חרדה. יש לשלול הפרעות אחרות, כגון בעיות הורמונליות ועוד, הגורמות תופעות דומות. לא ציינת באיזה סוג טיפול היית. הטיפול המומלץ בחרדה הינו קוגנטיבי. לגבי טיפול תרופתי- הסיכוי לתופעות צלואי קטן מאד, ובכל מקרה, לעומת הסבל שאת עוברת כעת, נראה לי שגם אם יהיו תופעות מינימליות זה יהיה בטל בשישים לעומת התופעות שאת חווה כעת.

23/07/2007 | 05:56 | מאת: איציק

שלום וברכה לאשתי מזה כשנה יש לה תופעה שמתעוררת 2-3 פעמים בלילה מתוך שינה בצעקות וצרחות אמא אמא והיא אינה זוכרת שזה קורה לה שאילתי היא מה עלי לעשות ומה הטיפול שהד"ר מציע??

22/07/2007 | 16:40 | מאת: מירי

אני לוקחת סרוקסט חצי כדור ביום=10 מ"ג. אני מנסה להפסיק את הנטילה אבל הבעיה היא שיש לי סחרחורות קשות וחולשה. מה אפשר לעשות כדי להקל על כך? אפשר לקחת סטונרון או כדור אחר לסחרחורות במקביל?

22/07/2007 | 23:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תופעות קשות עד כדי כך, כפי שאת מתארת, אינן שכיחות בהפסקת סרוקסאט. כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי נטילת סטונרון. ניתן לנסות הפסקה יותר הדרגתית- יום כן ויום לא, לסירוגין.

22/07/2007 | 16:37 | מאת: לילי

אני נוטלת סרוקסט מזה 3 שנים. בתחילה לקחתי 20 מ"ג ליום, וכיום 10 מ"ג. יש לי המון כתמים על הפנים, שנראים כמו כתמי שמש, אולם אני לא מבינה למה יש לי כאלו כתמים, שכן אני לא נחשפת לשמש כמעט. האם מדובר באחת מתופעות הלוואי של התרופה? האם יש להיזהר מחשיפה לשמש בזמן נטילת התרופה? בתודה מראש.

22/07/2007 | 23:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תופעות עוריות הן נדירות ביותר בשימוש בסרוקסאט. כדאי להתייעץ עם רופא עור ולחפש סיבה אחרת. בודאי שזו לא צריכה להיות סיבה להפסקת טיפול.

22/07/2007 | 09:47 | מאת: רונה

אני סובלת מספר שנים מסזיפורניה , טופלתי בכל סוגי הכדורים האנטי פסיכוטיים הקיימים ללא שום שיפור , אני ממש מיואשת עכשיו אני נוטלת לפונקס כ- 500 מ"ג כחודשיים ולא מרגישה שום שיפור , שומעת קולות ומחשבות שווא. מה עלי לעשות ?????? האם נזעי חשמל יעילים למצב זה ????? . ד"ר יקר ! אני ממש במצוקה ,

22/07/2007 | 23:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ניתן להעלות במינון התרופה ללא חשש עד 600 מ"ג. במקרים עמידים ניתן להגיע בהדרגה גם ל- 900 מ"ג. נזעי חשמל יכולים להיות יעילים, אבל סטטיסטית הסיכוי שיעזרו נמוך מהסיכוי שהלפונקס יעזור.

22/07/2007 | 03:47 | מאת: ורד

מו המינון האחזקתי לסכיזופרניה הנמוך ביותר שעדיין אפקטיבי? תודה עבור התשובה ורד

22/07/2007 | 23:06 | מאת: ד"ר עופר שמגר

בד"כ מינון מינימלי הוא 200 מ"ג. לרוב החולים זהו מינון נמוך מדי, אבל יש בודדים שיכולים להשאר מאוזנים במינון זה

האם טיפול קוגניטיבי יעיל גם במצב שהמטופל מכור לתרופות? האם המצב כנ"ל יכול להחליף הטיפול הקוגניטיבי את הטיפול התרופתי?

22/07/2007 | 22:42 | מאת: ד"ר עופר שמגר

התשובה לשתי השאלות חיובית. יחד עם זאת, אם מדובר בהתמכרות של ממש (שאינה שכיחה) הטיפול לא יחליף אותה. הטיפול הקוגנטיבי יכול לעזור או אף להחליף טיפול תרופתי שאין אליו התמכרות.

22/07/2007 | 01:45 | מאת: שי

עקב תופעות של חרדה כללית והתקפי פאניקה: לאחר 8 חודשים הפסקתי בהדרגה בנזודיזאפינים קלונקס 0.5 מ"ג ליום ואח"כ אסיוול 5 מ"ג ליום. כמו כן לאחר חודש הפסקתי ציפראלקס 10 מ"ג ליום והכול בעצת פסיכיאטר. היום כ 10 ימים לאחר ההפסקה עדיין אני מרגיש תופעות קשות מאד! כאבי שרירים בגוף(שרירים תפוסים, כיווצים בחזה,כאבי רגליים,כאבים בידיים), כאבי ראש: הרגשת חוסר איזון בראש) , עייפות ובחילות.התופעות הללו מופיעות בגלים לאורך שעות היממה-שינה תקינה. האם כל התופעות הנ"ל עשויות לחלוף ואם כן אי מתי? האם יש תוסף/משקה שיכול להאיץ את ניקיון התרופות מהגוף? לאחר כמה זמן אוכל לדעת האם לבחור תרופה אחרת או להשאר ללא כדורים?לראוי לציין כי משך מס' שנים השתמשתי בהרבה מאוד תרופות תכולם גרמו לתופעות לוואי יותר משעזרו למצב הנ"ל? אינני יודע מה כווננו של הפסיכיאטר ויתכן שהוא בעצמו איננו יודע כרגע מה ימליץ והוא ממתין כנראה חודש ימים לראות האם הגוף יתאזן. יש לי ניסיון מגמילה בעבר ונראה שגם מינון קטן יחסית 0.5 מ"ג שנצרך משך תקופה של מעל חצי שנה גורם לתופעות גמילה קשות מנשוא וכאן חשוב מאוד להבין האם במיקרים שהתופעות וחוסר האיזון (קרי בחילות , גוף מכווץ, חוסר איזון רציני בראש, בלתי נסבלים), כדאי לקחת כדור הרגעה או שפשוט להתעלם מכל תופעה כלשהי ועד לאיזון עצמי של הגוף? כלומר, מה עושים כאשר תופעות הגמילה קשות מנשוא? האם כדור שירגיע יגרום לתלות חדשה? מדוע מרגישים את כל התופעות האיומות הללו מה מתרחש בראש ובגוף בעת שמפסיקים בנזודיזאפינים? מדוע כל שעובר יותר זמן התופעות מחמירות?

22/07/2007 | 22:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שי שלום, שאלת שאלות רבות ומורכבות. נראה שאתה שייך לקבוצת האנשים להם יש רגישות יתר גופנית- גם לתופעות לואי וגם לתופעות גמילה. לאנשים אלו נטיה לחוש ביתר שאת תחושות גופניות בכלל, ותופעות לואי תרופתיות בפרט. הדבר מקביל למשל, למי שחוש הריח שלו מאד מפותח, והוא יותר רגיש לריחות מאחרים. זוהי תכונה אישית שלך שאין לה טיפול ממש טוב, אולם ההבנה כי הגוף שלך מאותת בעוצמות יותר גבוהות משל אחרים, עשויה להרגיע בגלל הידיעה שאין באמת סכנה בכל תחושה גופנית שלך. אני מניח שכוונת הפסיכיאטר היתה "לנקות" את גופך מתרופות, בכדי שניתן יהיה לבחון אילו מתלונותיך הגופניות קשורה לתרופות ואילו קשורות לרגישות היתר הכללית שלך. בכל מקרה, התופעות הגופניות עשויות להמשך 3-4 שבועות. אין דרך "לנקות" את גוף, כיוון שאחרי 10 ימי הפסקה הגוף בעצם נקי, אבל לוקח לו זמן לחזור לאיזון. ככל שהיית מטופל תקופה ארוכה יותר, הגוף התאזן חזק יותר על התרופות, ולכן לוקח לו יותר זמן להתאזן חזרה.

לפני חודשיים הכרתי בחור בן 44 והתאהבנו. הבחנתי שיש בו מוזרות ושייכתי את זה לפגם שצץ מידי פעם בדיבור. הוא בחור אינילגנט מבריק ועם עברית רהוטה. השבוע כיוון שרצינו להתארס הוא סיפר לי את האמת שהוא מאובחן כ-סכיזופרן פארנואיד - אני כמובן המומה מהגילוי וגם משפחתי - כל הנושא חדש לי. הוא משתף פעולה ולקח אותי לפגישה עם רופא המשפחה -רופא מחליף כרגע והפסיכולוגית שלו. לצערי אני נותרתי עם שאלות קשות ולא פתורות. שניהם היפנו אותי לאינטרנט לקרוא יותר.הפסיכולוגית גם הציעה שאלך לפגישות מסודרות עם פסיכולוגית אחרת ואתייעץ. יש לציין האיש מתפקד יפה משתמש ב-RESPOND ב-7 השנים האחרונות. האם יכול להיות מצב שהוא יכול להיות אלים? או שהכדור יכול להפסיק להשפיע? האם חולה יכול לקיים זוגיות ומשפחה? מה קורה בעניין הדור הבא זה עובר לילדים? אם אני רוצה להיפרד אני צריכה לחשוש ממנו או שאולי יקרה לו נזק?אם יש לי קרוב משפחה עם אותה מחלה אז חס ושלום יכולים להיות לנו ילדים חולים? תודה שירי 054-4705205

22/07/2007 | 23:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שירי שלום, חולים סכיזופרנים יכולים לקיים חיי זוגיות ומשפחה מאושרים. קיים סיכון מסויים שהמחלה תתפרץ. ככל שהתקופה שבן-זוגך מאוזן ארוכה יותר (7 שנים זה נחשב הרבה) הסיכוי לפריצת מחלה יורד. הסיכון לאלימות נמוך מאד, וככלל בזמן שהוא מאוזן אין סיכון יותר מאשר באוכלוסיה הכללית (רוב האלימים בחברה אינם סכיזופרנים....). גם בזמן התפרצות מחלה הסיכון קטן מאד, וגם כאן ניתן ללמוד מהעבר לגבי העתיד: אם לא היו התפרצויות אלימות בעבר, הסיכוי לכך בעתיד אפסי. אין סיבה שאם תחליטי להפרד הוא יהיה אלים יותר מכל בן זוג אקראי אחר. בענין התורשה- הורה חולה מעלה את הסיכון לילד חולה מ-1% ל- 10%. עדיין רוב הסיכויים - 90% הם ללידת ילד בריא.

22/07/2007 | 00:22 | מאת: אלון חיים

שלום בזמן האחרון אני סובל מהתקפי חרדה וכן אני מקבל טיפול אנטיביוטי במינוצקלין. האם יש לטיפול האנטיביוטי השפעה או אפילו הגורם להתקפי החרדה ולחוסר האיזון שהתפתחו לאחרונה?? בתודה אלון

22/07/2007 | 23:42 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מינוציקלין אינו ידוע כגורם/ מעורר התקפי חרדה. ברוב המיקרים התקפי חרדה מופיעים ללא סיבה ברורה.

21/07/2007 | 22:49 | מאת: לילית

אני נוטלת ציפרלקס יותר משנה ומצבי טוב ברצוני לדעת זה האם צריך להפסיק את הכדור ציפרלקס ביום אם אני אכנס להיריון (שכן אני עובדת על זה כרגע) תודה לילית

21/07/2007 | 23:40 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לילית שלום, ראי את תשובתי הקודמת לגבי רסיטל בהריון.

21/07/2007 | 21:22 | מאת: עדנה

ברצוני להכנס להריון, אני נוטלת מידי יום 1 כדור רסיטל 40 MG, שאלתי היא האם המשך לקיחת הכדור לאורך ההריון יכולה להזיק לעובר?? ומה עדיף?? יש לציין שחיי ללא הכדור אינם חיים- מה עושים??? עצתך. תודה מראש=עדנה

21/07/2007 | 23:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עדנה שלום, הסיכון שבנטילת רסיטל בהריון הינו קטן יחסית, אולם כדאי להתייעץ עם המרכז הארצי למידע טרטולוגי (מידע על סיכונים בהריון לעובר עקב טיפול תרופתי) בהדסה בירושלים. ניתן ליצור עימם קשר בטלפון 02-6243663/9.

21/07/2007 | 20:49 | מאת: אילנה

שלום לד'ר שמגר, ברןך הבא לאתר ותודה רבה על התנדבותך לעזור לנו במתן תשובות. אני בת 47 גרושה הרבה שנים עקב חרדות מהגירושין נזקקתי לטיפול תרופתי. התחלתי לפני כ-4 שנים עם כדור פאקסט עברתי לריסטל וציפרמיל ולצערי תופעות הלואי היו מאוד קשים. המשכתי זמן מה עם פאסקט והשמנתי מאוד וביעוץ עם הפסיכיאטרית הפסקתי ועברתי לציפרלקס . לקחתי את הכדור כשנה וחצי והפסקתי כי הרגשתי טוב אך לצערי שוב חזרו החרדות מלווה בלחץ דם ואי שקט ושוב חזרתי לקחת אחרי חודשיים . אני לוקחת כרגע את הכדור ברצף במשך שנה וחצי מרגישה די טוב אך הבעיה היא שאני עליתי במשקל כ-15 ק"ג ואני לא מצליחה להוריד ואף עולה. אנשים חושבים שאני כל היום אוכלת. דבר נוסף התחלתי את גיל המעבר ואף הרופאה אמרה שהכדור מקל גם על גיל המעבר גלי חום ומצבי רוח. השאלה שלי האם כדאי לי לעבור לכדור אחר או להפסיק את הכדור כי כל ההשמנה פוגע בי רגשית וגם גופנית אין לי כח לעשות כלום ואף מתביישת בעצמי. אבקש את יעוצך. ושוב תודה ובהצלחה אילנה

21/07/2007 | 23:33 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אילנה שלום, את מציגה דילמה לא פשוטה. אין כאן תשובה ברורה, ולא סתם הרופאה שלך חא ממהרת להמליץ על החלפת טיפול. אכן, בהחלפה כזו טמונים סיכויים (להורדה בתיאבון ובמשקל) אך גם סיכונים (להחמרת המצב הנפשי). לא אוכל לתת לך עצה ברורה וחד משמעית. יחד עם זאת, במידה וטרם פנית לעזרת של טיפול פסיכותרפויטי, במקביל לטיפול התרופתי, אני ממליץ לך לעשות כן, כי נראה שטיפול כזה יוכל לעזור לך להתמודד עם הקשיים השונים עמם את מתמודדת.

21/07/2007 | 19:31 | מאת: אביבה

אני שואלת בשביל חברה שלי. אבא שלה סובל מזה עשור ממאניה דיפרסיה. הוא ניצול שואה כן 70 חולה לב. יש לו תקופות דיפרסיה שבהן הוא בקושי יוצא מהמיטה ותקופות שהוא עובר למצב של היי ואז הוא נהייה יצירתי כותב, מצייר ( הוא כישרוני) שופע חכמה הומור וידע מצחיק, עסוק בעולם הפילוסופי. כל סכום שיש לו בכיס הוא מבזבז מיד, כשאין לו הרבה כסף קונה דברים מצוקצמקים או שהוא הולך ואוסף גרוטאות וגם לא יכול לזרוק חפצים. הוא לא עומד בזמנים שמבטיח, משקר, רב הקניות חפצים חסרי כל שימוש. נכנס למשרדים ורוצה ליזום עסקים ושוכח אחכ מכל היוזמות. מצדיק את מעשיו תמיד באופן הגיוני רגשי. אם לא עושים בני המשפחה על פי דרכו צועק ומעליב מאוד מאוד. סובל מנדודי שינה, כמעט ואינו ישן בלילות ובימים ישנן 2-4 ביום. השאלה שלי האם הוא מודע לכך או לא. אשתו נאלצה לסגור לו את כרטיס האשראי נותנת לו מדי יום -יומיים כסף, שאותו הוא מבזבז מדי יום. לעתים קונה כלים וחומרים לצרכי הבית, שאינם שימושיים. הוא יוצר תקשורת נפלאה עם זרים, אך מן הצד השני הוא צועק ועושה בושות, הוא נהייה כפייתי בדיבוריו. עד היום לא הסכים לקבל כל עזרה או יעוץ, למרות שלפעמים המשפחה מתקשה מאוד, ואז הוא מסביר את הכול בכך שהוא חולה לב. או שהוא אומר שכולם לא בסדר חוץ ממנו. כיצד אפשר לעזור לו ולמשפחתו ולאזן אותו? אשמח לכל עצה בנדון.

21/07/2007 | 23:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אביבה שלום, אכן, בעיה לא פשוטה. קשה מאד לרתום חולים במצבים אלו לטיפול. טוב עשתה אישתו שחסמה את כרטיס האשראי. ניתן לפעמים להעזר ברופא המשפחה, וכשהבעל הולך אליו לצורך טיפול במחלת הלב שלו, הרופא יכול לנסות בעדינות לרתום אותו לטיפול. הסיכוי לא גבוה, אולם לצערי האפשרויות מאד מוגבלות במצבים אלו. בהצלחה.

21/07/2007 | 18:41 | מאת: שולה

אני נוטלת ציפרלקס כשנה וקצת ומרגישה מצויין יש לציין הציפרלקס מאוד איזן אותי אין לי יותר התקפי חרדות או דיכאון.......... אני ירדתי במינון כבר תקופה אני לוקחת 10 מ"ג (במקום 20 מ"ג) ואני שנויה במחלוקת מצד אחד אני מרגישה מצויין ושוקלת להפסיק את הכדורים לגמרי אך מצד שני אני מפחדת לחזור לתקופה השחורה ששהיתי בה התייעצתי גם אם הפסיכיאטרית שלי והיא לא ממש יכלה להגיד לי אם להפסיק או לא היא לא יכולה להתחייב שהבלאגן יחזור ובאותה נשימה גם לא יכולה להתחייב שהכל יהיה נפלא. בעצם השאלה שלי אם אני ארד ל 5 מ"ג ובעצם אשאר אולי אפילו לכל החיים על 5 מ"ג האם זה ישמור לי על איזון. אני חייבת לציין שבשנים שלא לקחתי ציפרלקס תמיד הייתי נופלת למשברים אומנם לא קיצוניים כמו ששהיתי לפני תחילת הכדורים אבל היו לי משברים כל שנתיים בערך....סליחה על אורך השאלה בקיצור מה אתם ממליצים? והאם ל - 5 מ"ג תיהיה השפעה ושמירה על מצב מאוזן תודה ציונה

21/07/2007 | 23:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שולה שלום, במידה וחווית יותר מאפיזודה דיכאונית אחת בעברך, מקובל להמליץ על טיפול לכל החיים באותוה תרופה שעזרה לך להתאושש מהגל האחרון (במקרה שלך-ציפרלקס), זאת מכיוון שהסיכוי לאפיזודה נוספת ללא טיפול הוא מעל 90%. המינון הרצוי הוא זה שעזר לך לצאת מהאפיזודה בה היית, כלומר רצוי מינון מעל 5 מ"ג. אין בטחון מוחלט שטיפול זה ימנע לחלוטין הופעת מצבים דומים בעתיד, אולם ע"י נטילת הטיפול את מקטינה את הסיכוי לחזרה במידה ניכרת.

21/07/2007 | 17:36 | מאת: ערן

אני לוקח סימבלתה 60 כדור כל יום כבר קרוב לשלושים יום מבלי להרגיש בשינוי משמעותי בחרדה החברתית אך יש שינוי קל לטובה בהרגשה הכללית (יותר שמח). רציתי לדעת : 1. האם סימבלתה היא תרופה שמורידה חרדה? (בפרט חרדה חברתית) 2. האם עליי לחשוש שאני לא חש שיפור בתחושת החרדה שלי?

21/07/2007 | 21:05 | מאת: ד"ר עופר שמגר

סימבלתה שייכת לתרופות נוגדות הדיכאון. לרוב התרופות הללו אפקט נוגד חרדה ברמות כאלו או אחרות. סימבלתה היא תרופה חדשה יחסית, ולכן המידע על יעילותה בטיפול בהפרעות חרדה מוגבל, ובפרט בטיפול בחרדה חברתית. לפיכך בהחלט יתכן כי ההשפעה המיטיבה קטנה. חשוב לזכור כי גם תרופות נוגדות חרדה ותיקות ומוכרות אינן יעילות ב-100% מהמקרים, ויעילותן נעה סביב 60% עפ"י מחקרים שונים. בד"כ זמן התגובה בטיפול בחרדה חברתית הוא לפחות חודש ובמקרים רבים יש להמתין לפחות חודש וחצי.

שלום האם ניתן לקחת זיפרקסה (נגד סכיזופרניה) וסרוקסט (נגד מצבי פאניקה), ביחד?

21/07/2007 | 01:48 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ניתן לשלב בין התרופות, וזהו שילוב מקובל.

20/07/2007 | 22:19 | מאת: ליאת

קיבלתי מרשם של 60 מ"ג של התרופה סימבלטה . כאשר הרופא נתן לי דוגמיות של 30 מ"ג וביקש שאתחיל למשך יומיים עם המינון הנמוך. לצערי תוקף הדוגמית שהרופא נתן פג. ושאלתי: האם ניתן להתחיל ישר עם המינון הגבוה (60)? תודה אציין כי זוהי הפעם הראשונה בה אני משתמשת בתרופה זו.

21/07/2007 | 01:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ליאת שלום, ניתן להתחיל טיפול ישירות במינון מלא. נהוג להתחיל בחצי מינון בכדי להקטין סיכון לתופעות לואי. התחלה הדרגתית במינון נמוך חשובה בעיקר בילדים, קשישים או חולים באי-ספיקת כבד. בענין תוקף התרופה- בד"כ תרופה שפג תוקפה אינה מקולקלת או מסוכנת, אלא שהחומר הפעיל נחלש בהדרגה עקב תהליכי חימצון.

23/07/2007 | 11:53 | מאת: ליאת

תודה על התשובה העניינית. בינתיים התחלתי כבר במינון הגבוה (60), אני מרגישה מאוד לא טוב, חלשה מאוד, לא מסוגלת לאכול בכלל. שאלתי מתי תופעה זו תעבור.

20/07/2007 | 17:29 | מאת: מירי

שלום רב בעלי לוקח כדורי סקנגס בהמלצת רופא המשפחה. מזה שנים רבות הוא נוטה למצבי רוח קשים ומשתנים משקט, שינה, התבודדות ל- התקפות זעם חוסר שקט, כעס על כל העולם קללות מריבות צעקות זריקת חפצים- עם כולם! (בנושאים שונים ומשתנים.) כעת הבת נוסעת לחו"ל ומספר כי זה בגללה. אך מאז ומתמיד תמיד יש סיבות למצב שלו והוא תמיד מוצא סיבה ולו המינורית ביותר (סדר בבית, כספים!!!, הורים, אחים,בנות וכמובן- האישה) . פעם זה היה פעם בחודש או לפי מזג האוויר, כיום זה כל יום! כרגע הוא בתקופה של כעס ואינו מדבר עם אף אחד הוא רזה מאוד על אף שאוכל כרגיל, נוטל כדורים נגד ל. דם נגד צרבת וסקנגס. האם הכדורים הללו יכולים לגרום למצב זה? להרעה/ הטבה במצב? מה ניתן לעשות?. הוא אינו רוצה ללכת לראות פסיכולוג/פסיכיאטר. ולא לאברבנאל( שפעם היה מטופל שם-לפני שנים במרפאת יום כשהאבחנה הייתה 'אישיות גבולית' ואני חושבת שזה היה:'מניה דיפרסיה') מה אני יכולה לעשות???????? איך אוכל לשפר מצבו או לגרום לו לטפל בעצמו ולמי כדאי לגשת? יש לך המלצות לטיפול? או לרופא פרטי? או- האם אני יכולה לגשת לבד? תודה!

21/07/2007 | 01:36 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מירי שלום, קסנקס היא תרופה המשמשת להרגעה/ הורדת מתח. מתאורך נראה כי זו אינה הבעיה העיקרית של בעלך, אלא המתח הוא צורת ביטוי לבעיה עמוקה יותר, יתכן ומדובר באחת האבחנות שציינת. מצב בו בן משפחה מסרב להגיע לטיפול הוא מצב לא פשוט. אני מניח שבעלך חש בעצמו את הקשיים שהתנהגותו גורמת בבית, ואינו חש נוח עם זה. מבחינתו, שליחתו לטיפול היא "סימון" שלו בתור מישהו "בעייתי", ואולי אפילו חשש שיחשבו שהוא "חולה נפש". במצבים כאלו אחת הדרכים שעשויה להועיל היא פניה שלך עם או בלי הבנות לטיפול משפחתי. ספרי לו שאת רואה שהוא לא מרוצה ממך ולכן את הולכת ליעוץ (קחי את "האשמה" עליך). אחרי מספר פגישות, תוכלי ליזום, יחד עם המטפל, פגישה משותפת איתו, בכדי שהמטפל יוכל להבין יותר טוב מה קורה בבית. יתכן שבמצב זה, בו הוא לא במוקד הטיפול (אלא את) הוא יסכים להגיע ולהרתם בהמשך לתהליך טיפולי. בענין הירידה במשקל- כדאי שיפנה לרופא המשפחה לבירור.

20/07/2007 | 16:09 | מאת: רמי

אני נוטל לפונקס, לפני כשבועיים העלתי את המינון ל400 מ"ג, אנני מרגיש שום שיפור במחשבות , כל הזמן יש לי מחשבות שווא, בנוסף אני נוטל .+סימבלתא 60 מ"ג +50 מ"ג נורופטיל . מתי אני אמור להרגיש שיפור . תודה ובהצלחה בפורום .

21/07/2007 | 01:33 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רמי שלום, תודה על האיחולים. מקובל לחכות לתגובה לאחר העלאת מינון לפונקס לפחות חודש וחצי. יש מיקרים שתגובה מופיעה רק אחרי חודשיים ויותר. בכל מקרה, הסיכוי לתגובה לאחר שבועיים הוא אפסי, כיוון שבמקרים בהם התגובה מהירה, היא נצפית אחרי 3 שבועות.

19/07/2007 | 23:28 | מאת: עופר

ד"ר שלום, אני בן 34 ואחרי הצבא התחלתי בטיפול פסיכולוגי דינאמי . טיפול שנמשך 4 שנים ללא הועיל. האבחנה שלי: cluster c P.D +דיסתמיה+חרדה חברתית. אחרי שנתיים ללא טיפול פניתי לטיפול פסיכאטרי: רופאת המשפחה בקופ"ח רשמה לי סרוקסט על 40 מ"ג חודשיים לא הועיל. היא הפנתה אותי לפסיכאטר של קופ"ח והוא רשם לי מרוניל...עליתי בהדרגה עד 75 מ"ג SR כפול 3 ביום. בהתחלה היה נראה כי התרופה עוזרת, אך העליתי 10 ק"ג והתחלתי לרעוד בכל הגוף..הרופא הפסיק את התרופה. המשכתי בטיפול בלוסטרל -ללא הועיל...אפקסור-ללא הועיל....מה עוד אפשר לעשות??? כעת אני לא מטופל אבל המצב מייאש כפי שהיה. מה לעשות? תודה

21/07/2007 | 01:29 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עופר שלום, כפי שאתה מעיד, אתה סובל משלוש בעיות. מבחינת הטיפול הפסיכותרפויטי: לנושא האישיות החרדתית טיפול דינמי יכול להועיל. לעומת זאת, לחרדה חברתית טיפול הבחירה הוא טיפול קוגנטיבי, ולדיסטימיה כנראה גם טיפול קוגנטיבי עדיף על דינמי. מבחינת הטיפול הפסיכותרפויטי- בהחלט קיימת אופציה ששווה לנסות, ועדיף אצל מישהו שזהו תחום התמחותו העיקרי. בענין הטיפול התרופתי: לנושא האישיות יעילותו דלה ביותר. קיבלת מספר תרופות הנחשבות יעילות בטיפול בחרדה חברתית. קיימות עוד תרופות כמו ציפרמיל, טופרניל, ובמיקרים עיקשים גם נרדיל. תרופות אלו עשויות לעזור גם בדיסתימיה. בקיצור- יש עוד מה לעשות! בהצלחה!!!

19/07/2007 | 23:00 | מאת: חיים

שלום אימי בת 85 לוקחת 125 מ"ג סרוקוול כשנה,לאחרונה רמות הסוכר עלו ל 155 האם יש קשר בין התרופה לעליית רמות הסוכר? מה עושים במצב כזה תודה

21/07/2007 | 01:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום חיים, סרוקוול יכול לגרום לשינויים במאזן הסוכר בדם. מומלץ להתייעץ עם הרופא שרשם את התרופה לגבי אפשרויות הטיפול. לא בכל מקרה צריך להפסיק או להחליף תרופה. לעיתים עדיף לתת טיפול להורדת רמות הסוכר. קיימים שיקולים רבים המשתנים בין מטופל אחד לשני, וכאמור כדאי להתייעץ ברופא המכיר את אימך.

19/07/2007 | 19:56 | מאת: אמא

ביתי מקבלת פריזמה שנה וחצי. לאחרונה התגלתה אנמיה רצינית (9 בספירת דם) האם יש קשר בין הכדור לאנמיה. אם יש מה לעשות? בתודה מראש

21/07/2007 | 00:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אנמיה אינה תופעת לואי אופיינית לטיפול בפריזמה. רצוי לבדוק ולטפל באנמיה ללא כל קשר לטיפול בפריזמה.

19/07/2007 | 19:36 | מאת: שלומי כהן

שלום יש לי כל מיני מחשבות מטרידות אני בודק כל דבר שאני עושה לפחות 3 פעמים....בחצי שנה האחרונה אני בודק בצורה מוגזמת הודעות שאני שולח לאנשים שאני אוהב בחשש שאולי רשמתי בהודעה קללה או עלבון(איחול רע)למרות שאני יודע שזה לא יקרה וזה סתם בראש שלי אבל זה לא עוזב אותי.......זה פחד מאיבוד שליטה.....אני חושב לעצמי אולי בגלל הפחד והכפייתיתיות באמת אני יעשה דברים שאני לא רוצה.....אני בטוח שזה הכל בראש וזה סתם מחשבות מטרידות....אבל זה מטריד ולא עוזב מה יש לי ד"ר יכול להיות שזה בגלל שאני בנאדם רגיש חם ויותר מידי טוב איך אתה מסביר את "האו סי די הזה"

21/07/2007 | 00:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלומי שלום, יתכן בהחלט שאתה סובל מהפרעה כפייתית, או OCD, כפי שכתבת. זוהי הפרעה שכיחה מאד שהסיבות לה אינן ברורות עד הסוף. ההפרעה יכולה להופיע גם אצל טובי לב וגם אצל מי שליבו קשה, ללא הבדל. בד"כ ההפרעה אינה חולפת מעצמה אלא נוטה להחמיר עם השנים. מומלץ שתפנה ליעוץ אישי לפסיכיאטר/ פסיכולוג לצורך איבחון סופי.

19/07/2007 | 13:44 | מאת: גלית

שלום! אני מקבלת כחצי שנה רסיטל עקב חרדות. כרגע נכנסתי להריון ורופא הנשים אמר לי להפסיק את הכדורים. הפסקתי ואחרי 3 ימים לא הרגשתי טוב. אני לא יודעת אם מההריון או מהפסקת הכדור אבל היו לי סחרחורות וחולשה ורעידות בידיים וזה תופעות שיותר מוכרות לי שקשורות לפני הכדור. היום לקחתי כדור אחרי 3 ימים בלי. מה לעשות? איך להפסיק? תודה גלית

21/07/2007 | 00:18 | מאת: ד"ר עופר שמגר

הפסקת טיפול ברסיטל צריכה להיות הדרגתית. הכי מהר הורדת מינון לחצי כל 5-7 ימים. אין סכנה לנזק בלתי הפיך בהפסקה מיידית אלא יותר סיכון להופעת תסמונת גמילה הכוללת סימנים גופניים ונפשיים הדומים לחרדה ונעלמים תוך ימים עד שבועות ספורים. לגבי ההחלטה על הפסקה/ המשך טיפול ואופן הפחתה ספציפי רצוי להתייעץ עם הרופא שהמליץ על תחילת הטיפול ברסיטל בעבר.

18/07/2007 | 22:44 | מאת: בילהה

בעלי בן 50 מכור למריחואנה. הוא מעשן כל יום מספר ג'וינטים. רציתי לברר האם באמת יש התמכרות למריחואנה ומה ההשלכות של זה על הבן אדם ומשפחתו.הוא לא נעשן סיגריות בכלל עלי לציין שהוא מעשן כ30 שנה מריחואנה בכמויות גדולות. האם עלי להיות מודאגת? כמו כן ברצוני לברר כיצד זה נשפיע על החשק המיני, על מצבי רוח וכו

21/07/2007 | 00:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

קיימות כיום עדויות ברורות לגבי האפשרות להתמכר למריחואנה. מאפייני ההתמכרות דומים להתמכרות לניקוטין (לסיגריות). עיקר ההשפעות בשימוש לטווח ארוך הן על ריכוז ויכולת ביצוע מטלות קוגנטיביות הדורשות ריכוז, זיכרון וכו- למשל נהיגה. כמובן קיימת גם בעייתיות בגלל ההוצאה הכספית. יתכן והשימוש נועד להקלה על מתח נפשי, חרדה וכו', ועם השנים הפך להתמכרות. יכולה להיות השפעה מסויימת על מצב הרוח, אם כי בשימוש מתמשך היא בד"כ קטנה. אינני מכיר השפעות בולטות על התפקוד המיני הנגרמות ממריחואנה.

18/07/2007 | 20:59 | מאת: ניבה

ד"ר תודה רבה על התשובה המהירה. המלצת לי להתייעץ עם פסיכיאטר- איפה? אני חברה בכלית- האם הם יכולים להפנות אותי? תודה

18/07/2007 | 22:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

כאמור, ראשית כדאי להבדק ע"י רופא משפחה מבחינה גופנית. קיים שרות פסיכיאטרי בכל הקופות, ואני מניח שרופא המשפחה יוכל לעזור לך בהכוונה. חלק ניכר מרופאי המשפחה מבינים בפסיכיאטריה במידה כזו שהם יוכלו לאבחן ולטפל בעצמם בהפרעות שכיחות כמו חרדה או דיכאון (כמו שהם יודעים לטפל ביתר-לחץ דם מבלי להפנות למומחה). בכל הקופות קיימת רשימת פסיכיאטרים, גם בספר השירות וגם באתרי האינטרנט, וכאמור, גם רופא המשפחה עשוי לעזור ולהמליץ על פסיכיאטר שהוא מכיר או סומך עליו.

18/07/2007 | 19:31 | מאת: אני

שלום, אשמח לקבל פרטים אודות התרופה. למי היא מיועדת? תודה

18/07/2007 | 20:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אני מניח שמדובר בתרופה ריספרדל. זוהי תרופה השייכת לתרופות האנטיפסיכוטיות, והשימוש העיקרי בה הינו למחלת הסכיזופרניה. יחד עם זאת התרופה משמשת גם לטיפול במגוון גדול של הפרעות אחרות לגמרי, החל בהפרעות תנועה (כמו טיקים), בילבול בקשישים, מצבי מתח שונים ועוד. כיוון שהשאלה מאד כללית, אני מתקשה לתת תשובה יותר ספציפית.

18/07/2007 | 17:45 | מאת: ניבה

שלום! יש משהו שמציק לי ביותר. אני בת 35 אמא לשניים. נשואה. לאחרונה, בבוקר אני מתעוררת עם תחושה מעיקה באיזור החזה. קשה לי לנשום לפעמים. ואני ממש מרגישה חולה. כמו אישה בת 80. אין לי כוח לכלוםםםםםםםםם. אני מעדיפה לישון עד מאוחר. ואילו בערב אני ממש מתעוררת.הולכת לישון מאוחר ואז נוצר גלגל שאינני מצליחה להשתחרר ממנו. ניסיתי לעשות נשימות להעביר את התחושה הקשה הזאת- לא עזר. האם זוהי חרדה? ואם כן- ממה זה? האם זה תורשתי? תודה, ניבה

18/07/2007 | 20:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ניבה שלום, התסמינים שאת מתארת אינם ספציפים. רצוי קודם לשלול בעיה גופנית, כמו בעיה לבבית, הפרעות בתפקודי תריס וכו'. בהנחה שכל הבדיקות תקינות יתכן ומדובר בתסמינים של דיכאון קל או חרדה. רצוי להתיעץ עם רופא פסיכיאטר בשביל להחליט על האבחנה והטיפול. בכל מקרה, מדובר במצבים שכיחים מאד (כל אחד מהם קורה לכ- 15% מהאוכלוסיה, ובד"כ מתחיל סביב גיל 30-40). הסיבות למצבים אילו אינן ידועות עד הסוף. כנראה יש מרכיב מסויים תורשתי, אבל רוב המקרים מופיעים ללא רקע משפחתי. מבחינה זו מדובר בהפרעות הדומות להרבה מצבים אחרים ברפואה, כמו יתר לחץ דם, מחלות לב או מיגרנות, שגם להם מרכיב מסויים תורשתי, אבל לרוב מופיעים ללא סיבה ברורה.

שלום רב, אני בת 32 ובמשך שנה נוטלת סרוקסט כי אני סובלת מדיכאון וחרדות. נפשית אני מרגישה טוב רק שהחשק המיני שלי ירד ואני קצת ישנונית. הפסיכיאטר החליט להחליף לי את הסרוקסט בפריזמה בהדרגה כמובן. הפחד שלי מהמעבר הזה שאני לא ארגיש טוב כמו עם הסרוקסט. יש ליפחד אדיר מתקופת החושך בה הייתי מלפני נטילת הסרוקסט. האם עליי לחשוש? שאלה נוספת: בעבר סבלתי מ בולמיה והיו לי ירידות ועליות במשקל. בשנתיים האחרונות עליתי קצת יותר מ עשרה קילוגרמים ויש לי בעיה להשתלט על שוקולד ולחם ובכלל אוכל. אני כרגע בדיאטה אבל קשה לי. הפסיכיאטר נתן לי טופמקס. שמעתי עליו דברים שהפחידו אותי. למרות שהפסיכיאטר שלי לא מודאג אני קצת פוחדת...האם מישהו נטל פעם תקופה זו? מה הוא יכול לספר לי אשמח לכל תשובה. תודה רבה רבה

18/07/2007 | 20:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שירלי שלום, המעבר מסרוקסאט לפריזמה אינו מנבא בהכרח נפילה במצב. מדובר בשתי תרופות מאותה קבוצה, לכן החשש קטן. יש אף יתרון במעבר כי סרוקסאט נוטה להגביר את התאבון יותר מפריזמה, כך שאולי תרוויחי גם ירידה יחסית בתאבון. לגבי החשק המיני והישנוניות- אינני בעל בשורה. שתי התרופות עשויות לפגוע בחשק המיני ולגרום לישנוניות במידה דומה, אולם לעיתים יש מטופלים שמפתחים תופעת לואי דוקא לתרופה אחת ולא לשניה- או להפך. לא ניתן לדעת זאת מראש. בענין הטופמאקס- אינני יודע על איזה תופעות לואי את מתכוונת. ככלל זו תרופה בטוחה יחסית עם תופעות לואי נדירות וקלות יחסית (למשל בהשוואה לסרוקסאט), אם כי אין הוכחות חד- משמעיות ליעילותה בהפחתת תיאבון (ישנם כמה מחקרים המראים שיתכן ויש מידת יעילות, אך זה לא חד משמעי).

תתרחקי מטופמאקס כמו מאש. לאחר 11 יום חשתי קוצים מכאיבים ברגליים והפסקתי לחוש את השפתיים. פשוט קיבלתי הרעלת טופמאקס. הרופאים בדרך כלל נגד התרופה!

19/07/2007 | 18:48 | מאת: אני22

היי אני סובלת מהפרעות אכילה, משהו בין אכילה כפייתית לבולימיה כמה שנים טובות (טוב, לא כל כך טובות....). השתמשתי בטופמקס להערכתי 3 שנים, ואני רוצה להגיד שלא חוויתי שום תופעות לוואי וזה היה יעיל. ירדתי הרבה מאוד במשקל (התחלתי את השימוש בה במשקל 130 ק"ג, ומתוכם ירדתי 60, חלק גדול בזכות התרופה לדעתי) והפסקתי להקיא. לפני כשנה וחצי הפסקתי את השימוש בתרופה ומאז המצב החמיר בצורה ניכרת, הגעתי למספר זלילות והקאות ביום. אני מקווה לחזור לקחת את התרופה, ואף על פי שהיא לא בסל והיא לא זולה, היא יעילה, ואני בעד. זה רק על סמך הניסיון שלי. שיהיה לך רק טוב.

17/07/2007 | 21:24 | מאת: יעל

שלום ד"ר שמגר, וברוכה הבאה ראשית רציתי לציין כי הפורום לא מופיע ברשימת הפורומים(כאשר נכנסים לרשימה מהסימון הכחול בחלק העליון...). האם אפשר להוסיפו גם שם? ולשאלתי - לפני כשנתיים וחצי אובחנתי כסובלת מדיכאון מז'ורי. (יש לציין כי זה קרה בהדרגה,מדיכאון קל יחסית,זה הלך והחמיר עד למצב של חוסר תפקוד ) הפסיכיאטר המליץ לי לא להישאר ללא טיפול, ולכן פניתי לטפול פסיכולוגי (אני מעדיפה לא להשתמש בכדורים אלא לנסות דרכים אחרות). במהלך השנתיים בטיפול היו גלים של דיכאון. העוצמה פחתה יחסית לאפיזודה הראשונה, אך היו תקופות קשות יותר וגם מספר שבועות של תחושה יותר טובה - המתאפיינים באנרגיה מינימלית ומצב רוח טוב . עד היום,עדיין יש שבועות עם חוסר מוטיבציה ויכולת לעבוד,חוסר אנרגיה,חוסר מצב רוח,מחשבות על מוות כגואל מהסבל,קושי בריכוז ועוד, המתחלפים בשבועות טובים יותר. אדגיש, כי רוב הזמן,אני מתקשה להתעורר בבוקר,ובעיקר לעבוד,ולכן אני נעדרת רבות מהעבודה,וזאת למרות מאמצי להחסיר כמה שפחות. כבר עבר זמן רב, ולמרות זאת,אינני מצליחה לחזור לעצמי מבחינת מוטיבציה,יכולת למידה,ריכוז,בילויים,חשק ואנרגיה, שמחת חיים שהיתה לי תמיד ועוד. האם אפשר להסיק שכל אלה לא יחזרו אלי יותר? האם לאור הגלים הדיכאוניים שעדיין קיימים,בעוצמות נמוכות יותר, אפשר לומר שהדיכאון עדיין לא חלף? והאם זה יכול לשוב ולהחמיר כמו בעבר? תודה , ובהצלחה.

18/07/2007 | 20:29 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום יעל, אכן נראה כי קיימים תסמינים דיכאוניים שטרם חלפו. דיכאון הינה הפרעה בה חשוב לטפל היטב ובאופן מלא. אנו יודעים כי מצב דיכאוני מתמשך (עם או בלי טיפול) מקשה על ההחלמה ועלול לגרום לרגישות גבוהה יותר למצבי דיכאון בעתיד. יחד עם זאת המשכות המצב לא מעיד על כך שהמצב לא ישתפר. מצבך בהחלט יכול להשתפר במידה ניכרת ואף להגיע להחלמה. הטיפול המומלץ ביותר הינו שילוב של טיפות פסיכותרפויטי קוגנטיבי (אין עדויות ברורות לגבי היעילות של שיטות אחרות) בשילוב עם טיפול תרופתי. יחד עם זאת גם כל אחד מהטיפולים יעיל בפני עצמו, אם כי במידה פחותה. מכיוון שאת מעדיפה טיפול פסיכולוגי, עליך לוא כי מדובר במטפל המומחה בטיפול קוגנטיבי ומטפל בגישה זו. לצערי מטפלים רבים אינם מטפלים בגישה קוגנטיבית אך אומרים שהם "משלבים אלמנטים קוגנטיבים" בטיפול. זה לא מספיק. בהצלחה!