רגש ושכל לחוד

שלום לד"ר אני בשנות השלושים לחיי, ואני סובלת מכל מיני תופעות מוזרות שמפחידות אותי. למשל, כשהודיעו לי שאני מפוטרת - התחלתי לבכות ולצחוק לסרוגין. כאילו שום רגש אינו מצליח להתיישב ולתפוס את מקומו, אאני לא יכולה לומר שמתקיים אפילו אמביוולנטיות (שזה עוד "בריא"), או סוג של דואליות. כאילו סוג של ריקנות, שאינני, מתפקדת במנותק מהרגשות , שאינן מורגשות. חשה כזרה לעצמי , כאילו שום רגש לא נחווה ממש עד הסוף, אלא רק כלפי השטח. מצב זה מותיר אותי בתחושה של חוסר אונים משוועת, כי אני אינני נוכחת במלוא התהודה. יש מתחת לפני השטל כאילו דכאון, יכולה לעיתים, להוזיל דמעה פה ושם אך מבלי שארגיש את החיבור שלה לנושא ספציבי. זה נדמה לי כמו איבוד השפיות, הרי זה ממש נקרא לאבד את הדעת. מה דעתך ד"ר - במה סימפטומים אלו מתקשרים ? לאיזו מחלה? תודה

אורנית שלום, את נשמעת מוצפת ומודאגת מאד ממה שקורה לך, ואני בהחלט יכול להבין למה. יחד עם זאת חשוב שתדעי שמצב לא נראה כמו איזושהי מחלה או כמו איבוד השפיות. מה שאת מתארת קשור לקשיי הסתגלות וקשיים רגשיים. זו אינה מחלה, אבל זה סוג של בעיה שצריך לטפל בה בעיקר טיפול פסיכולוגי. המון הצלחה!