בנוגע לשאלתי על האנאפרניל

שלום, העניין הוא שאני באופן אישי לא לגמרי משוכנעת שיש לי ocd ולכן קיוויתי שאם ארגיש שיפור עם הכדורים זו תהיה ההוכחה. הייתי בטיפול התנהגותי אצל פסיכולוגית במשך כ 8 חודשים אולם אני הרגשתי שזה לא משיג את המטרה ולמעשה לא הגעתי להתקדמות . הפסיכולוגית אמרה לי לנהל יומן וכו' וניסתה לתת לי כלים שיעזרו לי להתמוד אבל הרגשתי שזה יותר מדי בשבילי,שהכלים האלה לא עוזרים לי.בנוסף , אחרי שהטיפול ההתנהגותי לא ממש עבד (אחרי מס' חודשים) הסכמתי לשנות את הטיפול שישולבו בו גם שיחות ("טיפול בשיחות"). אני חושבת שזה יעזור אם אני ארחיב על הבעיה שלי : במשך כחמש שנים שאני עושה לעצמי פצעים בעור(לא מגרדת אלא יותר כמו "הוצאת שחורים: אבל אני לא מפסיקה ומגיעה לדם והזדהמות הפצע). מבחינתי העניין התחיל כמו סתם הרגל מגונה אבל נהיה משהו שאני עושה הרבה במיוחד במצבים של לחץ, עצבים,התרגשות ושעמום.יכול להיות שיש אלמנט רגשי שבזה מתקשר הטיפול הפסיכולוגי , הפסיכולוגית אמרה לי בעצמה שאני "מקשרת את הרגשות לעשיית הפצעים בגוף". אני חייבת לציין שבכלליות אני לא בן אדם הכי רגוע ויש לי נטייה לעצבנות ולעיתים גם לשנאה עצמית.מסיבה זו הפסיכולגית חשבה שאולי יתאימו לי תרופות מרגיעות אבל היא אמרה שהיא לא לגמרי מבינה בזה . לאחר שגמרתי את הטיפול התייעצתי עם פסיכיאטר ולאחר שהוא שמע שגם לאמא שלי יש בעיה דומה (היא גם מגרדת את העור אבל בעיקר בשעות ובמצבים מסויימים , כמו שעות הערב)הוא המליץ שאני אקח אנאפרניל , שזאת התרופה שאמא שלי לוקחת(3 כדורים ביום) . אצלה הכדורים הובילו לשיפור משמעותי אבל היא לא חדלה לחלוטין מהגירודים. לסיום אציין וגם הפסיאטר שאל אותי שייתכן שהאובססיביות קומפולסיביות מתבטאת אצלי בנושא של וידוא דברים או בדיקת דברים(סגירת דלת , גז וכד'). אני מודה לך מאד ומצעטרת שזה ארוך

שלום רב, אני דוקא שמח על הפירוט של דבריך. זה עוזר להבין יותר את הבעיה. לא נשמע לי שמה שיש לך הוא OCD. זה נשמע יותר כמו התנהגות הקשורה למתח וסוג של פריקת לחץ. השוני מ-OCD הוא שב-OCD תמיד הבסיס להפרעה הוא ספק. במקרה שלך זה היה צריך להיות ספק שמא נשאר זיהום/ שחורים בעור. אם שמעתי טוב, אז אולי יש איזשהו אלמנט של ספק, אבל זה לא עיקר ההסבר לתופעה. ההסבר העיקרי הוא סוג של פריקת לחץ אוטומטית, בלי ממש מחשבות על ההתנהגות. לפיכך הטיפול צריך להתמקד בטכניקות להורדת לחץ, הרפיה, ותרופות להורדת מתח. אני לא בטוח שאנפרניל זו תרופת הבחירה במקרה שלך. יש לה הרבה תופעות לואי, וישנן היום תרופות (למשל ממשפחת ה- SSRI) שעושות אותה עבודה עם פחות תופעות לואי. יכול להיות שצריך להתייחס להפרעה שלך יותר כסוג של הפרעה בשליטה על דחפים, ולטפל בהתאם (תרופות כמו טגרטול, טופמאקס ואחרות). מקווה שנתתי קצת כיוונים חדשים.

תודה רבה על תשובתך.אני חושבת שאלך להתייעצות נוספת אצל פסיכיאטר. רק רציתי לשאול עוד בנוגע לocd :אני מודה שאצלי אין איזשהוא ספק שמוביל אותי לעשות את זה.אני מרגישה שהיד "פשוט הולכת מעצמה".זה קורה לי במיוחד כשאני לבד או עם אנשים שמרגישה איתם בנוח.כשאני בפומבי ואנשים יכולים לראות אותי אני לא נוגעת אבל לפעמים עוברת לי המחשבה במח שהייתי רוצה לנגוע אבל אני לא יכולה. קראתי קצת יותר לגבי ocd ונרשם שם שיש בתופעה גם נוכחות של דחפים פולשניים לא רצויים שחוזרים על עצמם. אני שאלתי בזמנו את אמא שלי לגבי הגירודים שלה והיא אמרה שיש לה דחף לקלף את העור. אני לא שמתי לב שיש לי איזושהיא מחשבה בנושא כשאני לבד, זה פשוט קורה. בנוסף , כמוה גם אני נהנית לראות את העור המקולף, זה כן מסב לי איזושהיא הנאה מסויימת לעשות את זה. לא ניתן להגיד שמה שאני עושה זה אובססיבי??כי יש הרבה פעמים שאני עושה את זה בצורה מכוונת. תודה