פרפנאן

לד"ר שולה ויץ שלום בהמשך להודעותיי הקודמות. בני מגיב יחסית טוב למינון 32 מ"ג פרפנן, אך הדבר המדאיג הוא תופעת הלואי החמורה שיש לתרופה זו. ואני מתכוונת לדרטיב דיסקנזיה או משהו כזה- העוויתות בפה ובגפיים. האם תמיד תרחף עננה שיום אחד זה עלול להתחיל? זו הדאגה הגדולה שלי. כי הוא מאוד רגיש לתרופות באופן קיצוני. ריטלין (10 מ"ג)עשה לו טיקים, ריספרדל (3 מ"ג) אי אצירת שתן, וכמו כן זיפרקסה (10 מ"ג) גרם לו לאי אצירת שתן, ולסיוטים. ההתלבטות שלי היא אם להמשיך עם התרופה או להחליף תרופה שד.א. בבית החולים בו הוא מאושפז ושם התחיל לקבל פרפנן, מעדיפים להחליף תרופה לתרופה מהדור החדש. אך מצד שני אף אחד לא מבטיח לי שתרופה חדשה תעזור לו? הבנתי שאם מתחילה תופעת הלוואי קשה מאוד לצאת ממנה (סיכוי אפסי), אם לא תופסים אותה בזמן. בטח ובטח לאחר שיחsלים וישתחרר לא אוכל לעקוב יום יום, או לחיות בחשש כזה גדול. אני ממש חסרת אונים כי אני מרגישה שאנחנו בפלונטר, מצד אחד התרופה על הבן שלי. שאלה נוספת : האם לפרפנן יש תופעה של פגיעה בהנאה? בהתלהבות? בני ילד מלא אנרגיה והתלהבות, ומאז העלאת המינון הוא שקט יותר, פחות מתלהב, מין פני פוקר כזה. אודה לתשובתך בהקדם. תודה

שלום שלום טרדיב דיסקינזיה זוהי הפרעת תנועה עמידה יחסית לטיפול אשר עשויה להופיע שנים רבות לאחר נטילת טיפול אנטיפסיכוטי גם אם הטיפול הופסק ( ולעתים מופיעה דוקא בהפסקת הטיפול). ההפרעה מתבטאת בתנועות לא רצוניות של שרירי הפנים והגו . הפרעה זו עשויה להופיע בכ10 עד 20 אחוז מהנוטלים תרופות אנטיפסיכוטיות . שכיחות טרדיב דיסקינזיה עולה ככל שזמן נטילת הטיפול ממושכת יותר, שכיחה יותר בנשים, ילדים או מבוגרים מאד, אנשים שסובלים מפגיעה מוחית ובמי שטופל בתכשירים אנטיכולינרגים במקביל לטיפול האנטיפסיכוטי. תופעת לוואי זו עשויה להופיע בשמוש בכל תרופה אנטיפסיכוטית. החברות המייצרות את התרופות החדישות יותר טוענות לשכיחות נמוכה יותר של טרדיב דיסקינזיה אולם- מאחר ומדובר בתופעה שעשויה להופיע אף שנים רבות לאחר טיפול אנטיפסיכוטי לטעמי- התרופות אינן נמצאות בשוק מספיק זמן על מנת לקבוע זאת. בסך הכל- אכן מדובר בסיכון מסויים ואיש אינו מבטיח שבנך לא ילקה בה אולם- כפי שציינתי כאן לא בהכרח כל מי שמשתמש בתרופה ילקה בתופעה זו ובכל מקרה, כל מי שמטופל בתרופה אנטיפסיכוטית נוטל על עצמו סיכון מסויים לטרדיב דיסקינזיה ומאחר ובנך זקוק לתרופה זו לא נראה שיש מוצא. החלמה ממצב פסיכוטי עשויה להיות מלווה בירידה מסויימת בחיות ובהתלהבות וייתכן מאד שהתופעות שתיארת קשורות למצב הנפשי של בנך ולוא דוקא לטיפול התרופתי. מצב נוסף שעשוי להופיע לאחר התקף פסיכוטי הינו דכאון לאחר פסיכוזה שגם כן עשוי לבוא לידי ביטוי בירידה בחיות ובהתלהבות וכדאי מאד לפנות לרופא המטפל ולברר באם בנך סובל ממצב זה.

ומה זאת אומרת אין ברירה אלא לתת תרופות כאלה או תרופה כזו? איך אדם מגיע לכזה חוסר ברירה אלא ליטול תרופות מהסוג הזה? כלו כל הקיצין? אין דרך לעזור לאדם כזה בדרכים שאינן מזיקות? מה עשית בזה? פתרת בעיה לסביבה ויצרת בעיה אחרת לאדם עצמו שגם היא באיזשהו אופן בעיה לסביבה.