זקוק לאבחון/עזרה בבקשה

שלום רב ד"ר ראשית אני רוצה להתנצל מראש על חצי מגילת אסתר שתבוא לפנייך ותודה על הסבלנות. אני בן 27 סה"כ בריא ולא מזמן חזרתי משהייה ארוכה של 4 וחצי שנים בחו"ל. לאורך השנים שלי גם פה וגם בחו"ל וכמו כל בן אדם חויותי חויות טראומטיות, פוסט-טראומטיות שונות. (איני הולך לפרט כאן כי זה בסוף יתפרס כספר בעל 10,000 עמודים לפחות). לאחרונה אני חש בכמה תסמינים שונים ומשונים חלקם הייתי מודע להם בעבר(ללא אבחון מקצועי אלא דיי בהבנה עצמית בוגרת) וחלקם צצו לי לאחרונה. לפני כחודש וקצת אובחנתי במחלת הספחת (פסוריאזיס) בקצות אצבעות היד (רוב המחלה ביד ימין החזקה שלי) . ממחקר שעשיתי הרבה מן ההתפרצויות האלו נגרמות מכתוצאה של מצב נפשי כלשהו יחד עם הקשר הגנטי של המחלה. אני איני שולל את הממצא הזה לקשר עם המחלה כי, אכן הייתי במצב נפשי לא טוב במשך כמה חודשים טובים בשל אירועים ומקרים שונים. אך יחד עם זאת הבעיה כאמור גדלה והפכה מטרידה יותר כשאני מוצא את עצמי מתמודד עם המחלה עצמה. בהרבה מן הפעולות הרגילות שאני רגיל לעשות ביום יום, אני נתקל ביותר ויותר קושי רב וכאב אמיתי אשר מוקרן על התפקוד הפיזי היום יומי שלי וכתוצאה מזאת זה מוקרן למצב הנפשי שלי, למשל: *התחום הפיזי - כתיבה בכלי כתיבה, אחיזה בסכו"ם, נשיאת חפצים בידי, המנעות מרחיצת ידיים וממקלחת ארוכה ומרגיעה (בשל ההשפעה של המים על עור האצבעות), כיפתור כפתורים, לחיצת יד או "כפה" עם אנשים אשר לפעמים מלווים בכאבים באצבעות היד (מן טריגר של דיכוי נפשי בפעולה זאת) וכשהמצב ממש חמור אפילו הקלדה על המקלדת עלולה להביא עד כדי לידי כאב ועוד ועוד דברים בסיסיים בפעולות היום יום ובמיוחד מעיסוק התחביבי שלי שהוא ניגון בגיטרה שלי. רציתי לציין שכל פעולות אלו שאני הזכרתי לעיל מלוות בכאבים חדים תוך השפעה כלשהי על העור, ולעיתים חריגות תוצאה של דימום בקצות האצבעות!!! וזהו רק תמצית הנסיבות בתחום הפיזי. *התחום הנפשי - ההתמודדות החדשה עם המחלה הזאת (הערה: אני סובל נגלקטיות מצד רופא העור המקצועי שכלל לא עזר לי עד כה בהסברה "חוץ" מרישום תרופות שלא עוזרות כלל) גורמות לי למצב נפשי ירוד ולא דיי ששהיתי במצב מסוים עוד מלפני המחלה ועכשיו אני מוצא עצמי בהחמרה במצבי הנפשי: אין סוף מחשבות רודפות על המשך תפקודי בחיי היום בצל המחלה, כאבים בחזה כתוצאה ממתח, התקפות חרדה, רעדים בידיים ורעדים פתאומיים כמו של קור, חוסר שינה, עייפות, חוסר ריכוז, פגיעה בזכרון, חוסר מוטיבציה, חוסר בהתערבבות חברתית (כגון: יציאות למקומות בילוי), עצבנות בלי סיבה עם ליווי של הרגל בלתי נשלט של נשיכות עור השפתיים שלי וקילופם, פליטות דיבור כעסניות באופן פתאומי לעצמי מעודף מחשבות רודפות של הווה ושל עבר... ועוד ועוד כמה תופעות שונות ומשונות שקשה לי כאן לפרט ולהסביר. כאמור אני בן 27 חיי עוד פרוסים לפני ויש לי תוכניות בחיי להתקדם ולעשות דברים עם עצמי כגון: לימודים, עבודה, חיי חברה, וזוגיות כמובן. אך המצב שנקלעתי לו בשל המחלה ועוד עם כמה התערבבויות שונות של מצבי רוח נפשיים שונים גרמו לכך שאני מוצא את עצמי תקוע במן לופ שקשה לי לצאת ממנו ומפחד מאוד ליפול לתוכו! ובכך יוצר ניטרול מוטיבציה בהיבט חיי היום היום ובכלל הייתי היום אצל הרופא בגלל תופעת כאבי החזה והיא ביצעה א.ק.ג שתוצאתו אגב תקינה. היא איבחנה שאני במצב של מתח מסוים ונתנה לי בנתיים מוקסול לכאבי השרירים שלי בחזה ולוריבן חצי כדור לפני השינה ל 4 ימים. היא רשמה לי 2 הפניות – אחת לניורולוג ואחת לפסיכיאטר אני איני בן אדם של תרופות פסיכוטיות כאלה אני מאמין שיש אופציה אחרת רק שאין לי את הכלים ואת הדרך. אז משיתוף רקע זה יש לי מספר שאלות אלייך דוקטור ושוב סליחה על המגילת אסתר הזאת: 1.מה האבחון הראשוני שלך? 2.האם כדי לקחת לוריבן?האם זה ממכר? האם יש לו תופעות לוואי שצריך לדעת ולשים לב להם? 3.מה ההשלכות בטיפול פסיכאטרי על רישום הרקע הבריאותי שלי?(כגון: עבודה וכו') 4.האם כדאי לראות גם בנוסף ניורולוג? 5.האם יש כלים/עזרים אחרים חוץ מתרופות? 6.אם כבר תרופות בתקווה שלא – לאלו להסכים ולאלו כדאי להמנע/להזהר? תודה ד"ר על הסבלנות ומקווה לשמוע את דבריך

שלום רב, ראשית, לפני העיסוק בבעיה הנפשית, כדאי לציין שפסוריאזיס הרבה פעמים מלווה בבעיות בפרקים ובגידים, ואולי זו הסיבה לכאבים בידיים (חוץ מבעיית העור). כדאי למאד לפנות ליעוץ של ראומטולוג שמתמחה במחלות פרקים. ולענייננו: לא חייבים תרופות. ניתן לפנות לטיפול קוגנטיבי, הניתן ע"י פסיכולוג שמתמחה בתחום. טיפול זה עוסק בעיקר במתן כלים להתמודדות עצמית בתופעות של מתח, חרדה וירידה במצב הרוח. לגבי טיפול פסיכיאטרי: ככלל זה לא מדווח למקום עבודה, אלא אם תצהיר על זה. אם הטיפול במסגרת קופת חולים וידרשו ממך אישור על היסטוריה רפואית הרופא שלך יהיה חייב לציין זאת. אם הטיול יהיה פרטי אף אחד לא יוכל לדעת אם לא תספר. לוריבן עוזר לחרדה, אבל בשימוש יומיומי קבוע מעל מספר שבועות יש סכנת התמכרות. ניתן להשתמש בזה מדי פעם לפי הצורך. במקביל ניתן להעזר בתרופות כמו רסיטל, אפקסור ועוד. המון הצלחה.