הפרעת אישיות פרנואידית - לעזרתך הדחופה אודה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
אימי בת 49 , סובלת בשנים באחרונות בחריפות יתרה ( שכן היום בראייה לאחור כנראה וסבלה מכך גם לפני כן בצורה קלה יותר ) , מאפיזודות של מחשבות רדיפה, כעס ותוקפנות כלפי הקרובים ביותר, תנודתיות במקומות עבודה, במערכות יחסים , נטייה להתבודדות , התנשאות וכולי . לפי מה שקראתי אולי אפשר להגדיר כהפרעת אישיות פרנואידית ואולי לא כדאי להיסחף לאבחון אבל הכל מצביע על כך. אחכה בקוצר רוח לתשובתך ולהמלצותיך . לפני ארבע שנים עברה פסיכוזה שארכה שבועיים (שכללה הזיות של ממש, מסעות ליליים ,בריחה מפני הרודפים איתה, קולות המדברים מהקירות וכו' ) , כעבור שבוע מרגע והחלה הפסיכוזה הגיעה לאשפוז שארך שלושה שבועות, לאחריו שוחחרה לביתה עם מינון נמוך של רספרדל וכן מאוחר יותר קיבלה מהפסיכיאטרית של המרפאה העירונית תרופות נוגדות חרדה . את השיחות עם הפסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית מטעם בית החולים הפסיקה מהר מאד וכמובן גם את הטיפול התרופתי וחזרה לשגרה, כעבור שנה עברה פסיכוזה דומה קלה יותר, לא קיבלה טיפול מיוחד ושוב חזרה לאיתנה . היום לאחר הרבה אירועים ושינויים ( אני עזבתי את הבית בגיל 22 לאחר שבאחד מאותן אפיזודות ביקשה שאקום ואצא מביתה ) היא כמעט כל כמה ימים עוברת אפיזודה כזו , ונהיית קרה, אדישה או כועסת ומאשימה אם זה כלפי בן זוגה או כלפיי או כלפי אביה. הקרובים לה ביותר. היריעה דלה מאד מכדי להכיל את כל הסיפורים ו"ההרפתקאות" אולי סוף סוף הגעתי להכרה שזו בסך הכל הפרעת אישיות ומצליחה לעשות את ההפרדה כשהיא מדברת מתוך המחלה ולא מתוך עצמה, ושיש להביא אותה לאיזון מחודש ! עלי לציין שאימי היא אישה אינטליגנטית להפליא, יצירתית וכשרונית בתחומים רבים מאד אך ההפרעה מונעת ממנה להגיע למימוש עצמי ובעיקר ליצירת מערכות יחסים שלוות עם המשפחה ובני זוג ... לסיכום : שאלתי הקריטית ביותר היא מה אתה מיעץ לנו הקרובים לעשות , כיצד לדבר אליה , לפנות אליה במהלך ה"התקפים" , על איזה טיפול אתה ממליץ ובעיקר איך להביא אותה להכרה לידיעה שמשהו לא בסדר, אם ניתן בכלל ???, היא טוענת שמה שעברה לפני 4 שנים היה כתוצאה מסמים וכמובן שכשאני במרכז המטרה אז שאני חלילה סיממתי אותה . באיזו תואנה אפשר לקחת אותה לטיפול שכזה ? האם אתה ממליץ על מטפל מסוים העוסק בנושא הספציפי הזה ?
שלום רב, קצת קשה לאבחן דרך האינטרנט, אבל ממה שתארת המצב מתאים יותר לסכיזופרניה פרנואידית מאשר להפרעת אישיות פרנואידית. אם אני צודק הטיפול צריך להיות קודם כל תרופתי, ע"י תרופות כמו ריספרדל. בהרבה מקרים קשה לשכנע את החולים שהם זקוקים לטיפול, ולפעמים רק איום באישפוז משכנע אותם ליטול תרופות. גם אז לא תמיד הם בולעים את הכדורים, ובמקרים אלו ניתן לשקול מעבר לזריקה אחת לשבועיים. תחת טיפול יש סיכוי טוב שמצבה של אימך ישתפר באופן ניכר. אני אינני ממליץ כאן על מטפלים, אבל אם תצייני את איזור המגורים של אמא, ומישהו ימליץ על מטפל מהאיזור- אשמח לפרסם זאת.