חוסר תיקווה

מכובדי דר שמגר. בהמשך להודעתי הקודמת מהיום, האם איקסל גורמת לבעיות בהשתנה בהשוואה לאדרונקס. רמרון/מירו יודע שלא מנסיון. אך לצערי לא עזרה לשפר את מצבי הנפשי. לא משוכנע כי קיבלתי את המינוננים המכסימלים 45 מ"ג ביממה לבחור שגובהו 1.90 ושוקל 100 ק"ג . קילו אחד פחות אחרי שעברתי כריתת ערמונית שפירה. אם לא אצחק אשתגע ואני חש שאיני רחוק מכך. כניראה שלא יהיה מנוס מטיפול ב-E/C/T שרוב הפסיכיאטרים טוענים שעליי לנסות כי דיכאוני הינו עמיד בפני תרופות וחבל על הזמן שאנו משקיעים בנסיון להתאים תרופה . ומה אם הECT לא יעזור.זהו ניגזר עלי לשכב במיטה את שארית חיי. מתחבט .מתייסר ויותר מכל פסימי וחסק תיקווה. מתחיל להתייפח זה הזמן להודות לך על שניסית חעזור לי כמיטב יכולתיך. וגילית אמפטיה למצבי. שלך בידידות ובהוקרה רז

אז בהמשך להודעה הקודמת.... אשמח אם תוכל לפרט קצת יותר לגבי החששות מ-ECT. אני בכלל לא משוכנע שזה כל-כך בעייתי. הרבה פעמים מי שלא הגיב טוב לתרופות מסויימות לפני ה-ECT מתחיל להגיב אליהן לאחר הטיפול. כאילו משהו עשה reset מרכזי. לגבי מינון האיקסל- זה לא תלוי משקל כי זה לא כל-כך מסיס שומן. בתרופות מסיסות שומן אז יש משמעות גבוהה יותר למשקל (שרובו שומן ולא ערמוניות....). אינני יודע על נתונים שמשווים אדרונקס ואיקסל בעניין אצירת שתן, אבל מנסיוני לשתי התרופות פוטנציאל לגרום לבעיה הזו. ועדיין קיימת האופציה של טיפול ב-נרדיל, ובמקרים מסויימים ניתן לקבל אישור לטיפול בזייבן (כן, התרופה להפסקת עישון) שבמקור שימשה לטיפול נוגד דיכאון ויש לה מנגנון פעולה ייחודי משל עצמה. בקיצור- יש עדיין לא מעט אפשרויות. ברור שזה לא כזה ורוד, וכנראה לא יקרה מחר בבוקר, אבל אני בהחלט אופטימי,