התלבטות לגבי ייעוץ פסיכיאטרי

שלום, אני בן 30 רווק הומו ללא מערכת יחסים רצינית מימיי. התחלתי לאחרונה טיפול פסיכולוגי (דינמי ממוקד). אך אני חווה מעין משבר זהות כללית, מצב רוח ירוד, קושי בהכלת קשרים אינטימיים ואחרים ובעיקר ייאוש חוסר תקווה. אני לא שבע רצון מעבודתי ולימודיי, על אף שהצלחתי לבסס עצמי מהבחינות הללו. אני מרגיש במעין הישרדות, העומס בלימודים משבית אותי, העומס הרגשי בעבודה מאט את תפקודי...ואני פשוט שורד ועובר את הימים. לאחרונה אני מרגיש כי איני מסוגל להתרכז בלימודים, לסיים משימות, לקרוא מאמר מבלי לעשות אינסוף הפסקות והדבר פוגע בתפקוד שלי בצורה קשה ביותר. אני חווה קושי בהתארגנותן ובקבלת החלטות. חשבתי, לאור תחושות של חוסר תקווה ודכאון קל שלעיתים מציפים אותי, לפנות לייעוץ פסיכיאטרי כדי לבחון קבלת טיפול תרופתי. המטפל שלי סבור כי הדבר אינו הכרחי, וממילא יהיה אפקטיבי בליווי של שיחות. אני חושש מהשפעות הלוואי של תרופות אנטי דיכאוניות. קראתי על תרופה בשם "רמוטיב", האם היא מומלצת? מה הסיכונים שבנטילתה מניסיונך הקליני? מה ההשלכות של הגעה לייעוץ פסיכיאטרי דרך הקופה מבחינת סודיות וחשיפה לגורמים חיצוניים בעתיד?

יואב שלום, אין לי ספק שהדבר הכי חשוב כרגע מבחינת טיפול הוא הטיפול הפסיכולוגי. אבל נראה שיתכן ותוכל להעזר גם בטיפול תרופתי. אני לא בטוח שאתה צריך למהר לפסיכיאטר. בעיקר בגלל החשש מהאפשרות שזה יפגע בך בעתיד. הרישום בקופ"ח הוא די שקוף ויכול להגיע בקלות לגורמים רבים. יכול להיות שאתה נמצא במצב דיכאוני קל. רופא המשפחה יכול גם הוא להתאים בקלות טיפול תרופתי. רמוטיב היא תרופה על בסיס טבעי, עם מעט מאד תופעות לואי. לפעמים יש מעט בחילה או אי נוחות בטנית שעוברות אחרי מספר ימים. בניגוד לתרופות אחרות לרמוטיב אין עליה במשקל ונדיר מאד מאד פגיעה בתפקוד המיני. כפי שאתה כבר מבין, אני חושב שכדאי לך לפנות לרופא המשפחה ולהתיעץ איתו בנושא. אגב, אם אתה סטודנט, ברוב האוניברסיטאות ישנו יעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי. תוכל לברר שם לגבי יעוץ פסיכיאטרי. כך או כך- בהצלחה.