אובססיות.

ראשית, תודה על תשובתך. אני מקווה שהחג עבר עליך בנעימים. שנית, כשאני מדברת על מחשבות אובססיביות אני מתכוונת לכך שכאשר מטריד אותי משהו, זה מטריד ללא הפסקה. לפעמים בא לי לצעוק "די! רוצה מנוחה!" אך זה לא מרפה! ניסיתי: פאקסט,ציפרמיל, ציפרלקס, רסיטל (דווקא עם הטבה מסויימת למצב הרוח)-כל אלו לא זוכרת מינון. סרוקסט-מינון 80 מ"ג (טוקסיד-לא על דעת עצמי, אלא על דעת רופא בדרום.) שלא תתאר לך איך עברה עלי המלחמה. הייתי בטוחה שכולנו נמות, וגם בדרום דאגתי מאד (למי שנשאר פה). אח"כ הורידו לי את המינון. עכשיו ויפאקס 150מ"ג. הרופאה אמרה שאם לא תהיה הטבה, נחליף את התרופה, היות ואני נוטה ל"התפרצויות" של לחץ דם (כלומר: מידי פעם). כך אני חיה כמה שנים. נמאס! ודרך אגב, אם אוקסיטוצין עוזר כל כך, כפי שקראתי "אינטלצנציה חברתית"/דניאל גולדמן עמ' 323 - למה לא מייצרים אותו בתרופה? ודרך אגב, זה לא אותו הורמון הגורם להנקה?

שלום רב, מצטער על העיכוב בתשובה. היתה אתמול בערב תקלה באתר וכל התשובות נמחקו, אז אני כותב את זה מחדש. בכל מקרה, אינני משוכנע שמדובר שמדובר במחשבות אובססיביות הקשורות ל-OCD אלא יותר חלק מהפרעת חרדה כללית GAD. מבחינת הטיפול התרופתי זה לא משנה, כי גם כאן אותן תרופות יכולות לעזור. מה שחשוב הוא לנסות לקבל טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, שמאד יעיל במצבים כאלו. רק בריאות....