הוספת תרופה

שלום רב, אני בת 42, סובלת כל חיי מחרדה חברתית גדולה, חרדות בכלל, כמו גם מדכאון בשל אי היכולת להתמודד עם החרדות, ייאוש גדול מהבדידות ותחושות אי התאמה לעולם. מרגישה חשופה ופגיעה, תמימה ונוחה לתמרון, ולא מצליחה להפוך ל"מבוגר" בעל בטחון בעצמו. אני מאוד מודעת לעצמי (אולי יתר על המידה) וכמען חסרת יכולת הדחקה ולכן גם אומללה רוב הזמן. ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים ולא מצאתי בהם תועלת. אני מאמינה בטיפול תרופתי - ניסיתי פרוזק, אפקסור וסימבלטה (מינון של 90 מ"ג ליום) , תמיד יש הטבה מסויימת, שמורידה את תכיפות הבכי ואולי גם מקטינה במעט את החרדות אבל בכל זאת אני ממשיכה לסבול מגלי דכאון חריפים ומחרדות שכל הזמן מקננות בי בעוצמה גבוהה. אני מתפקדת כלפי חוץ (עובדת ומשתדלת לתחזק את ביתי) אבל מבפנים נאכלת כמו ע"י סרטן בגלל החרדות והאימה מפני הבדידות. ויתרתי על חלומות על זוגיות ומשפחה, יש לי בקושי שתי חברות, ומרגישה מותשת מההתמודדות הסיזיפית עם החרדות שאינן מרפות. האם כדאי להוסיף תרופה לסימבלטה כדי להגביר את יעילות הטיפול או שלמעשה מיציתי את האפשרויות הפרמקולוגיות? אודה לך מאוד על עצה בנדון.

שלום רב, אינני חושב שעליה במינון הסימבאטלתה יכול לעזור. מבחינה תרופתית אם ניסית מספר תרופות כפי שציינת, שווה לנסות גם אנפרניל, ואם לא יעזור אז אפשר לנסות נרדיל. האם ניסית טיפול פסיכולוגי בגישה קוגנטיבית התנהגותית? זהו כיוון מאד יעיל במצב כמו שלך, ושונה מטיפולים פסיכולוגיים "רגילים".