המשך - שאלה בנוגע לדיכאון

לד"ר שלום רב, אני מקווה שלא אכפת לך שהמשכתי בקריאתי ובהרהוריי בנוגע לאבחנה של דיכאון, וממנה להפרעת הסתגלות, וחזרתי לשאול שאלה נוספת. דרך אגב, אני מתנצלת למרבה האירוניה על העובדה שאינני חולה בדיכאון או בכל בעיה נפשית, אלא שאני פשוט סקרנית ומתעניינת בנושא בכללותו. אני מקווה שהדבר לא פוגע במי שזקוק לעצה אישית. ברור לי שזמנך יקר. אני מבינה את ההיגיון שבמעקב אחר מצב שעלול להסתבך, או עלול לא להשתפר בכוחות עצמו. אמנם, מוזר בעיניי להגדיר מצב שעלול להפוך לבעיה כהפרעה; הדבר דומה להכרזה על חשוד בפשע כפושע לפני שהוכחה חפותו (או אשמתו). אבל, אני מבינה שייתכן שעדיף לשגות על דרך הזהירות מאשר לסכן חולים בחוסר אבחנה של בעיות אמיתיות. האם הבנתי נכון? מה שקשה לי להבין הוא את עצם ההגדרה. בחיפושיי אחר מידע קראתי על חלק ב-DSM שנקרא "הערכת תפקוד כוללת" ובה, לדוגמה, אדם הסובל מהתרגשות לפני בחינות או - חמור יותר - מקשיי ריכוז לאחר וויכוח משפחתי - מוגדר כסובל מסימפטומים. אם הבנתי נכונה את תשובתך האחרונה, כשמדובר על סימפטומים מדובר על מחלה או הפרעה. שאלתי היא כזו, ואני מתנצלת אם היא אישית למדי: האם מוכר לך אדם אחד - גבר או אשה, ילד או מבוגר - האם פגשת אי-פעם באדם שלא מגיב בהתרגשות לפני בחינה (אינני מתכוונת לחוסר תפקוד שנגרם מאותה התרגשות כי ברור לי שזה מן הסתם יאובחן כבעיה חמורה יותר, אלא להתרגשות גרידא)? האם מוכר לך אדם אחד שאיננו סובל מקשיי ריכוז לאחר וויכוח משפחתי? ואם אוכל להעז לשאול שאלה אישית עוד יותר, כאשר אתה רב עם בני משפחתך, האם אינך סובל מקשיי ריכוז לאחר מכן? האם לא מוגזם לסווג דברים שכאלה כסימפטומים שמרמזים על הפרעה נפשית? על-פי ה-DSM קיבלתי את הרושם שאדם שיוגדר כמתפקד תפקוד מעולה בכל התחומים וללא כל סימפטומים הוא אדם הנעדר את היכולת להגיב רגשית על גירויים חיצוניים או פנימיים. אם כן, מהי ההגדרה של אדם בריא בנפשו? כיצד מגיב אדם בריא בנפשו על גירויים שונים? שוב, תודה רבה.

אפרת שלום, השאלות שלך מצויינות וחשובות, ואני ממש שמח שאת מעלה אותן. אני מניח שהרבה אנשים מתלבטים ומתחבטים בשאלות דומות, וטוב שאפשר לחשוב עליהן ביחד. לגופו של עניין- לא כל תופעה חריגה שהרופאים מציינים היא בהכרח בעיה. אני אבהיר את המשפט המעט מורכב הזה בדוגמה מתחום אחר: אדם המגיע לרופא עור בגלל שומות על העור, הרופא יתעד כל שומה ושומה (כיוון ששומה על העור היא תופעה חריגה) לצורך מעקב, אבל זה לא אומר שצריך לטפל בזה. האמת- גם לא תמיד צריך לעקוב אחרי זה באופן מיוחד. אבל, אם עוד שנתיים האדם יגיע שוב לרופא עור אחר, הרופא יוכל להסתמך על התיעוד הקודם לצורך השוואה. וזה גם לא אומר שמי שיש לו שומות הוא לא אדם מושלם. אני מכיר הרבה אנשים נפלאים- עם שומות. וזה הכי בסדר בעולם. כך גם לגבי סימפטומים שונים מתחום בריאות הנפש. הפסיכיאטר מתייחס לכל תופעה חריגה. לא כל תופעה כזו דורשת מעקב. לא כל תופעה דורשת התייחסות. אבל כן- כל תופעה דורשת תיעוד. וברור שישנם אנשים נפלאים עם ביטויים נפשיים כאלו ואחרים. ולגבי הסולם התיפקודי עליו דיברת: אכן נראה שמדובר בסולם אוטופי, כלומר סולם בו כביכול קיימת מושלמות. זה רק כביכול, כי הסולם מתייחס למצב הנפשי בשבועות האחרונים, ובהחלט ניתן למצוא אנשים שבמהלך מספר שבועות חוו רגיעה מלאה, ללא מתחים ולחצים מכל סוג שהוא. הסולם הזה יכול להשתנות לגבי אדם מסויים מעת לעת, לפי המתחים בחייו. אז את שואלת- למה מציינים את זה. האם האדם פתאום לא מושלם כיוון שהוא היה בתקופת בחינות? ובכן, לא מדובר על מושלמות, אלא על מצב בחיים. אנחנו יודעים שאנשים הנמצאים בתקופת לחצים מועדים יותר לחלות בכל מיני מחלות, בעיקר גופניות, החל מנזלת וכלה בהתקפי לב. כמובן שיכולות להופיע גם בעיות נפשיות. תלוי בעוצמת הלחץ ובמשכו. לכן מתייחסים למצב הנפשי בשבועות האחרונים. מקווה שהצלחתי לתת מענה לשאלות החשובות. ואם משהו עדיין לא ברור, או סתם נשמע לא סביר- אשמח אם תחזרי ותציפי את השאלות.