חבר בצרה

חבר קרוב שלי חולה כבר קרוב לעשור בתסמונת נדירה שנקראת " תסמונת קליין לוין" ומאופיינת בדיכאונות שנמשכים בפרקי זמן משתנים באים והולכים. את המחלה איבחנו אצלו לפני בערך ארבע או חמש שנים והוא משתדל לתפקד באופן רגיל... במהלך השנתיים האחרונות חלה אצלו התדרדרות קיצונית במצב הנפשי כיוון שמאז תחילת תיכון הוא לא נמצא במסגרת לימודיםקבועה ולפני שנתיים הוא עזב את העבודה הזמנית שבה עבד בשנים האחרונות... בגלל שכל חבריו הטובים התקדמו בחיים, התגייסו והלכו לאוניברסיטאות הוא הרגיש הרבה מאחור והתחיל לנתק את עצמו מהסביבה החיצונית ולא רצה לצאת מהבית כשבאנו אליו לשכנע וניסינו לשלב אותו. במהלך השנה האחרונה היו תקופות של עליות וירידות מבחינת המצב החברתי שלו.. בתקופות מסויימות הוא לא היה יוצא שבועות שלמים ולפעמים אחרי שיכנועים של החברה מסביב היה מגיע ומבלה איתנו מידי פעם. לאחרונה היה נראה שיש שיפור מסויים אבל השבוע באחד הלילות התבשרנו שהוא חתך ורידים וניסה להתאבד. רק מספר מצומצם של חברים יודע על מה שקרה והשארנו את המקרה בסוד כיוון ששמנו לב שכלפי חוץ המשפחה מנסה להסתיר את הסיפור, ואנשים מסביב לא יודעים. עכשיו הקבוצה המצומצמת הזאת מאוד מתלבטת איך צריך לפעול בשלב כזה... ללכת.לספר למשפחה שאנחנו יודעים ולנסות להיות שם בשבילו ולתמוך, או להציג כלפי חוץ שהכל כרגיל ולהתעלם ממה שידוע לנו כי אולי המצב מסובך יותר ממה שנדמה לנו? מצד שני התעלמת חמורה בעייני לא פחות מהתערבות... מה נכון לבחור מבחינה נפשית ומה כון ו לעשות בתור חברים שלא רוצים לצער את המשפחה

לא תיתערב. הבנת? פשוט לא להיתערב בעיניינים שלא שלכם. אינכם פסיכיאטרים ומאחר וכך לא ניראה לי שתוכלו כול כך לעזור לו. וזה שניסה להיתאבד...זה ביכלל לא מפליא, כי הרבה אנשים דיכאוניים שהינם דיכאוניים זמן רב לדעתי מנסים להיתאבד, אם לא נימצא פיתרון לבעיתם/מחלתם.

שלום ע.ל. ראשית לטובת קוראי הפורום, אגדיר בקצרה את התסמונת. תסמונת קליין לוין מתאפיינת בהתקפים של שינה מרובה שיכולה להימשך ימים רבים, אכילה מרובה כאשר החולים מתעוררים, והרגשה של טשטוש, אפתיה ובלבול כאשר מתעוררים. ההתקפים באים ללא התראה מוקדמת. משך ההתקפים משתנה ובין ההתקפים החולה יכול להרגיש ולהיראות רגיל לגמרי. ההתקפים יכולים להיות מלווים לעיתים גם בדיכאון. נכון להיום אין לתסמונת זו שום טיפול. לשאלתך: אינני יודע מה נכון לעשות. הניסיון מלמד אותי שדיבור אמת וגילוי לב ("קלפים על השולחן") הם האסטרטגיה שהכי כדאי להמר עליה שכאינך יודע מה האסטרטגיה שנכון לנקוט.

יקראו לבד עליהן בגוגל...כי זה מפחיד את האנשים האחרים שקוראים את השאלות פה בפורום. ממש נבהלתי ,חשבתי לרגע אולי גם אני חולה בתיסמונת הזו. ממש פחד אימים.איזה מחלות וחולארות יש. מספיקות לי המחלות שלי, לא צריכה עוד, לא תודה אה?

ומבחינת החולה עצמו? האם החברה צריכה בכלל לערב את עצמה בשלב מוקדם כל כך אחרי שהוא פעל בצורה כל כך קיצונית ? או שצריך לתת לו קצת זמן החלמה?

רד רד לו מהוריד. חפש וריד חדש לטפס עליו.

שלום רב, אינני מומחה יותר מכל אדם אחר בשאלה מה החברה צריכה לעשות ואיפה גבולות האוטונומיה שלנו. על זה מחליטה החברה באמצעות נציגיה המחוקקים. החברה חוקקה בעניין למשל זה את חוק הטיפול בחולי הנפש שקובע מתי כופים טיפול ומתי לא. אני חושב שאם אדם מתנהג התנהגויות מסוכנות אז מצבו לא נמצא בשלב מוקדם אלא מתקדם מאד ודחוף ולכן חשוב מאד לפעול ומהר, אם יש מה לעשות.

כחבר שלו ביכלל. אתה קורא לו חבר בצרה? מי בצרה אתה או הוא? אתה רושם שהוא לא במסגרת ואתם רוצים להכניס אותו למסגרת לשלב אותו בחברה? חמודי אולי תישתלב אתה בחברה בימקום לשלב אחרים.... בקיצור לא ניראה ששום דבר אצלך מטוב לב אליו. אתה אליו כניראה לא יכול להיות טוב לב או חברי כזה כי אתה לא חבר ביכלל ובטח לא שלו.הייתי מציאה לך ללכת עם החברה המצומצמים שלך לחבר בצרה אחר. ניראה כי אתה מאוד אוהב לעזור לאנשים, ולטפל ולהיות לעזר, אז במיקרה שלו טעית לא ניראה לי שאתה והחברה שלך לעזר לו אלא רק לרועץ.

לא הבנתי שום דבר ממה שכתבת כאן. את לא מכירה את המקרה אז אל תאשימי ואל תשפטי. חוץ מזה עם כל הכבוד פניתי לעזרת מומחים ולא לציבור הרחב. אם הייתי רוצה את דעת הציבור הייתי כותב בפייסבוק...

לא הד"ר פה. לאנשים כמוך עונים אנשים מהחברה לא אנשי מיקצוע. מה לא ידעת ? אם לא אז מעתה אתה יודע? ולכן עניתי לך...כי הד"ר פה לא עונה לאנשים כמוך...בטעות הוא לחץ על כמה מקשים שהניבו כמה מילים שמהן נוצרו מישפטים. חמודי כך את עצמך בידיים, רחוק לא תגיע עם החוצפה שלך.

אז למה אתה חושב שהוא חבר שילך ביכלל...מאמי עם צריך לשכנע אותו להיפגש איתכם בוא ארמוז לך הוא לא חבר שלכם הבנת? אף בן אדם לא מכריחים לצאת לבילוי עם אנשים, לבילוי יוצאים כי רוצים לא כי מכריחים , בילוי זה לשם הכייף וההנאה ולא לשם העינוי . אולי הוא מיתענה איתכם או משהו? אז מה אתה החבר המענה שלו בימקום החבר המהנה שלו? תעשה לי טובה רד רד מהגב שלו בימקום לבלבל פה לד"ר את המוח עם ההודעות המחרידות שלך על צביעות שכניראה אין לה גבול אצלך...על דמעות שהן דמעות תנין...אתה ממש לא מתאים להיות החבר שלו, לא נורא חפש מישהו אחר בצרה שלא היתקדם בחיים כמוך שהרי הוא נישאר מאחור ואתה היתקדמת. ודרך אגב מה כול האנשים שניכנסים פה לפורום צריכים לישמוע על העבר של החבר בצרה שלך...על זה שלא למד ככול החברים שלו ושלא הלך לאוניברסיטה כמו כולם, ועל זה שהפסיק את העבודה הזמנית שלו...אני בימקומך הייתי מתביישת לספר כאלה דברים על אנשים עכשיו אחרי שסיפרת עליו כמה הוא אפס בוא ספר על עצמך כמה אתה הסיפור הצלחה.... טוב נביא פופקורן וקולה ונחזור ליראות בפורום את תשובתך על סיפור חייך נחזור ליצפות בסרט...סרט חייך.

גברת "הבובה" תשמרי את ההאשמות.וההתקפות לעצמך בבקשה כי את.לא מכירה את פרטי המקאה אז אין לך שום זכות לשפוט.. ולא נראה לי בכלל שהבנת את התיאור של הסיפור.. חוץ מזה פניתי לכאן כדי לשמוע דעות של מומחים ולא של כלל הציבור.. אם הייתי רוצה לשמוע דעות של אנשים הייתי מפרסם בפייסבוק!!

זו מדינה דמוקרטית זכותי להביע את דעתי ואם היא לא ניראת לך אתה מוזמן לא ליקרוא את תגובותיי לך לאחרים פה וכו'... אני ארשום מה שבא לי ואתה מוזמן לא ליקרוא את תשובותיי. הרי יש פה ד"ר מכובד שיענה לך אז למה אתה מציץ ליראות את הודעותיי/דעותיי לגבי הסיפור שלך. ואם לא הבנתי את סיפורך? את זה תשאיר למומחים כמו הד"ר פה להחליט, מי אתה שתחליט ביכלל מה אני מבינה ומה לא...אה? אני הכול מבינה, ושלא תעיז לחלוק עלי ביכלל. אני תמיד מבינה הכול ,שלא תעיז לירמוז אפילו במאום שיש לי בעיות בלהבין דברים שאני קוראת. למומחים , אתה לא