ציפרלקס + אנליזה

אהלן דוקטור. אני בן 24. לפני כשנה נפלתי לבור שחור של דכאון ודיסוציאציה במצב קיצוני ביותר. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. הייתי במצב תפקודי מדהים וביום אחד הכל השתנה. 3 חודשים אובדניים בתוך החדר גרמו לי (או יותר נכון להוריי) להבין שאני חייב עזרה. רשמו לי 10 מ"ג ציפרלקס במטרה להעלות ל-40, ובו זמנית התחלתי פסיכואנליזה שהתפתחה ל4 מפגשים בשבוע, חוויה מדהימה, בלי קשר לזה שאני מאמין שהיא הסיבה העקרית לכך שיצאתי מהמיטה וחזרתי לתפוס את המציאות פחות או יותר כמו שצריך. אף פעם לא הסכמתי להעלות את המינון של הציפרלקס ונשארתי עד היום על 10 מ"ג. עדיין אני חווה דיסוציאציה מדי פעם, אבל ברמה שכמעט ולא מפריעה לי, בדרך כלל במקומות הומי אדם ובעוצמה בהחלט נסבלת. בנוסף, אפיזודות דיכאוניות עדיין צצות בוא נגיד פעם בשבוע בממוצע(סתם דיכדוך במיטה, לא משהו שמתקרב לעוצמות של לפני שנה). אך אני מתפקד היטב וחזרתי למסלול החיים שלי. השאלה היא כזאת. מעבר לכך שאני לא רוצה להיות תלוי בתרופה, אני השמנתי המון מאז שהתחלתי לקחת את התרופה (שוב אולי זה בגלל שממצב של המון ספורט, עברתי למצב של לא לצאת מהמיטה, אולי זה לא הכדור), ועכשיו בקיץ אני מאוד סובל מחום, אני לא יודע אם זה קשור לכדור אבל אני מרגיש שכן. לא העלתי את המינון אף פעם, אני על 10 מ"ג ואני שוקל 95 קילו(הייתי 85 שהתחלתי לקחת את הכדור לפני 10 חודשים). האם יש סכנה של חזרת הדיכאון והדיסוציאציה אם וכאשר ארד מהכדור בהדרגתיות? אני רוצה לרדת מהכדור, אבל מצד שני אני אעשה הכל בשביל שמה שהיה לי לפני שנה לא יחזור, גם אם זה אומר להשאר על הכדור הזה שנים ולהשמין 10 קילו בשנה. רק לא הדיכאון הארור.האם זה שאני לוקח מינון נמוך על משקל גבוה אומר משהו? הפסיכואנליסט שלי אמר לי שלדעתו ירידה מהכדור היא דבר רצוי, ושבשילוב ם הטיפול נוכל לשמר את היציבות אבל הוא הדגיש שהוא מעדיף שאני אתייעץ עם פסיכיאטר על הדרך שזה צריך להיעשות. תודה מראש.

שלום, אתה שואל שאלה שעולה הפרבה פעמים כאשר אדם מקבל בו בזמן טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי ומצבו השתפר- איזה מהטיפולים עשה את עיקר העבודה- הטיפול הפסיכולוגי? הטיפול התרופתי? או הצירוף של שניהם יחד? אין לשאלה הזו תשובה אוניברסלית ולכן עדיף לענות עליה מתוך הכרות אישית. אינני מכיר אותך ולכן אענה תשובה כללית שהתוקף שלה עבורך הוא מוגבל. יש מחקרים מסויימים שמראים שפסיכואנליזה יכולה להועיל לטיפול בדיכאון, אך הם די מעטים. הראיות לעומת זאת ליעילותו של ציפרלקס הן הרבה יותר חזקות ולכן יש להניח שעיקר ההשפעה נוגדת הדיכאון שעזרה לך להחלים היא בעקבות הטיפול התרופתי. ניתן להפסיק טיפול תרופתי לדיכאון כשנה לאחר החלמה מן הדיכאון, אבל זה צריך להיעשות בהדרגה ותוך כדי מעקב פסיכיאטרי. אתה צריך להבין שאם אתה יורד מן התרופה יש סיכון רב שהדיכאון יחזור בעתיד.