מיואש לגמרי - שום דבר לא עוזר לי

שלום רב, אני בן 33. לפני 10 שנים חוויתי דכאון וקיבלתי מפסיכיאטר טיפול בפאבוקסיל שאותו נטלתי כל 10 השנים (רוב התקופה במינון 200 מ"ג ליום). במשך כל השנים אפשר להגיד שהייתי מאוזן. לפני 3 חודשים חוויתי התקף פאניקה שבעקבותיו הגיעו התקפים קטנים יותר נוספים כל יום והרבה פעמים ביום. הפסיכיאטר החליף לי את התרופה ל-30 מ"ג ציפרמיל. במשך חודש וחצי עם התרופה החדשה סבלתי יום יום מחולשה, סחרחורות, קושי לעמוד, זרמי חום בכל הגוף, "הירדמות" ידיים/רגליים ועוד. הפסיכיאטר העלה לי את המינון ל-40 מ"ג. לא חלה שום הטבה בשבועיים וחצי לאחר מכן. הפסיכיאטר החזיר אותי לפאבוקסיל (המוכר והטוב) למינון 150 מ"ג. היום, שבועיים מאז שאני במינון המלא, אני לא מפסיק לסבול מכל אותן תופעות שהיו לי קודם עם הציפרמיל. בנוסף התווספו דפיקות לב מואצות ודפיקות ברקה. בדיקות דם + אקג תקינים. אני סובל מאוד יום יום. לא מסוגל לתפקד. התחלתי אף טיפול קוגניטיבי, אך עדיין קשה לראות הצלחות. ממה יכול להיות שאני סובל? מתופעות לוואי של כדור שלקחתי 10 שנים ולא היתה לי בעיה? האם אלו תסמיני חרדה (למרות שהם מלווים אותי כל היום ולא בגלים)? איך יוצאים מזה? תודה רבה, אמיר

התחלת טיפול קוגניטיבי. ואתה כותב אך עדיין לא רואים תוצאות. בטיפול קוגניטיבי [סיביטי] לומדים לזהות את המחשבות והעיוותים של החשיבה שממילא בעקבותם מרגישים דכאון. אחרי שיודעים את סגנונות החשיבה המעוותת, ומזהים את המחשבות כל פעם, נהיה ממש קל לצאת מזה. אבל הכי חשוב, זה להאמין בכך. שהחשיבה הדכאונית מעוותת. וכך בקלות יוצאים מזה. לכן גם אם עדיין לא למדת בפועל את התרגילים והטכניקות, אבל אם אתה מאמין ומפנים לגמרי, שהכל זה החשיבה המעוותת, ו'סכמות' וצורת הסתכלות שקבעת לעצמך, ומביאה אותך לדכאון. אז כבר כמעט ונפטרת מהדכאון. לכן, לדעתי לאור כל מה שכתבת כאן, וכן שעדיין הטיפול הקוגניטיבי לא עוזר. אני ממליץ לך לחשוב בתוכך, האם אתה באמת מאמין בשיטה הזו? כי אחרת גם אם יעבור עוד חצי שנה, לא יצא מזה שום תועלת. טיפול סיביטי זה בכלל לא ענין של זמן, או תהליכים וכו'. ואני מאחל לך מאד בהצלחה, ומבין אותך. אני כותב מנסיוני שלי.

שלום אמיר,חשוב לאמין ולתמוך רופא מטפל לך וגם לדווח לו על סבל וחוסר הטבה במצבך. לא ניתן בלי בדיקה עמיקה או דרך אינטרנט לתת לך טיפול יעיל או מתאים. משבטוח יש גם תרופות אחרות נגד חרדה ודיכאון. מחלה גם לא עומדת במקום ואפילו תרופה שעזרה בעבר לא תמיד פועלת... בברכה, ד''ר רודרמן