אז מה דעתך על הדעה שאין כזה באמת דבר מחלת נפש?

את זה אתה בטח תמחוק. אם אתה רוצה, אני אביא לך את הטיעונים הדדוקטיבים, המסבירים את העמדה הזאת. אבל אין סיוכי שתפרסם זאת. חוץ מזה, אתה לא מסכים שאם רופא כלשהו פשע, וגרם עוול למטופל חסר ישע, בזדון או שלא בזדון, ראוי ששמו יתפרסם? אני שואל סתם בצורה עקרונית. הרי החוק במדינת ישראל לא באמת נותן את אותן הזכויות למוגדרים (שלא בצדק) חולי נפש, ולאנשים רגילים. והוא מתייחס אליהם כתת-אדם : כאלה שמותר לכלאם ולאשפזם רק על פי התרשמות סובייקטיבית של הרופא הבודק אותם(הרי, הפסיכיאטריה שמרה לעצמה את הזכות לעשות כן, במקום להגדיר הגדרות אובייקטיביות), וותר להתעלל בהם בקשירות (רק נראה אותך אומר שקשירות הם "טיפול"), במכות חשמל (דבר שהוא בעצם עם תופעוות לוואוי הרסניות, כגון מחיקת זכרון, ועודו שאר ירקות), תרופות שמשנות את ההרכב הכימי של המוח, ואפילו לובוטומיה (כריתות אונה). המקצוע של הפסיכיאטריה הוא כל כך לא מפותח לדעתי, והא מזכיר מדע של "גירוש שדים" פרימיטיבי (שפי שאמר הפסיכיאטר הנודע והדגול תומס סאס בשעתו). אלפי אנשים מתים כל שנה בין כותלי המוסדות הסגורים, ורובם יוצאים משם במצב יותר גרוע מאיך שנכנסו. הפסיכיאטריה תמיד תבקש לאשפז אנשים חלשים - כאלו שאין להם תמיכה כלכלית או קשרים אחרים - שמעתם פעם על מישהו ממשפחה עשירה (בן של שר, ח"כ, שופט, עורך דין), "פסיכי" ככל שיהיה שהתאשפז\ במחלקה סגורה? תקראו את ההתעללות הנפשית שחווים ה"מטופלים" במחלקות כאלו - (אפילו בעיתונות כבר כותבים על כך!). אני שומר לעצמי עותק של ההודעה למקרה שתמחוק.

טנא שלום, ראשית אני לא מבין למה העמדה המתגוננת שלך. לפני שדיברתי את/ה כבר החלטת שאני לא אפרס, שאני אמחוק, שאני לא אעז... הפורום בניהולי מתיימר להיות מקום לכל הדיעות ודיון ענייני בכל הגישות השונות. אני לא מפרסם שמות של רופאים כי מצד אחד אינני רוצה להפוך את הפורום לבמת פרסום (אגב אני גם מוחק הודעות פרסום של מכונים פרטיים...) ומאידך אינני רוצה להפוך את הפורום לבמת משפט לרופא זה או אחר. זוהי לא מטרת הפורום. מי שרוצה לעשות משפטים- שיפתח במחילה מכבודו- פורום נפרד. לגופו של עניין- לטעמי אתה (מטעמי נוחות אשתמש בלשון זכר למרות שאינני יודע את מינך) מערב כאן חצאי אמיתות ואף עובדות לא אמיתיות במין תמהיל שמתיימר לשקף את המציאות. והמציאות היא שונה. ראשית אתה אומר שקיימת הגדרה לא מוצדקת של "חולה נפש". בשביל להגדיר מהי מחלה, מקובל בעולם הרפואה לעמוד בכמה קריטריונים: סבל של האדם או בעיה תפקודית, מהלך מחלה המשותף לרוב מי שחולה בה, סיבתיות זהה לרוב מי שחולה בה, ותגובה לטיפול דומה אצל רוב המטופלים. שים לב שאני מדבר על "רוב" ולא "כל" מי שחולה, כי מחלות לעולם אינן הומוגניות לחלוטין בהתבטאות שלהן. לפי קריטריונים אלו אין בעיה להגדיר "מחלות נפש". מהרגע שמחלה הוגדרה, ניתן לבחון מהן שיטות הטיפול היעילות לה. כל נושא הטיפול בכפיה נבחן ע"י משפטנים, מומחי אתיקה ורופאים, ולא רק בארץ. תאמין לי- לרופאים היה יותר פשוט לטפל במחלקות בהן רק חצי מכמות המאושפזים. כמעט רוב הפסיכיאטרים חיים בעיקר מקליניקות פרטיות ולא ממשכורת בית החולים, כך שאיזה אינטרס יש להם למלא את המחלקות??? הטענה שאלפי אנשים מתים כל שנה במחלקות סגורות היא פשוט שקרית (אלא אם תביא בחשבון את כל המחלקות הסגורות על פני כדור הארץ....). לפחות לגבי הארץ שלנו לא מגיעים למספרים כאילו, שאם כן כמעט כל מי שמאושפז במחלקה סגורה היה מת.... (כי יש רק כמה אלפי מיטות במחלקות סגורות בארץ). רוב החולים יוצאים מהאישפוז במצב יותר טוב מזה שנכנסו, ולכן גם הטענה הזו שלך מנותקת מהמציאות. נכון, יש מעט מאד עשירים ומפורסמים במחלקות סגורות. הסיבה לכך היא כפולה: ראשית יש יותר תחלואה פסיכיאטרית קשה בשכבות סוציואקונומיות נמוכות, כפי שקיים בכל המחלות הגופניות. אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך לא תמיד מודעים למצב הבריאותי, לא תמיד יש להם כסף לתרופות ולרוב אינם יכולים לפנות לרפואה פרטית (שכמעט תמיד היא יותר טובה) ולמנוע ע"י כך את ההתדרדרות במצבם. שנית, להרבה עשירים יש יכולת כלכלית לעשות "אישפוז בית". זוהי פעולה לא לגמרי חוקית (על הגבול האפור של החוקיות) בה בעצם נועלים את החולה בביתו, מצמידים לו אחות פסיכיאטרית פרטית 24 שעות ביממה, רופא פסיכיאטר מגיע כל יום לביקור וגם זמין מיידית לפי קריאה לבית. זה מאד מאד יקר, ונותן בעצם מענה כמו של מחלקה סגורה. אני מכיר כמה מקרים בהם זה נעשה. וזה לא עניין של קשרים- רק של כסף. בוא לא נהיה תמימים- העשירים תמיד יקבלו רפואה יותר טובה מהעניים. אפשר להתקומם על זה, אבל זו בודאי לא תופעה ששייכת רק לעולם הפסיכיאטריה. לגבי הטיפולים שציינת- קשירות הן אכן סוג של טיפול. בהיותי במחלקה סגורה נדהמתי לראות מספר חולים שפנו לצוות וביקשו מהצוות שיקשרו אותם כי הם מרגישים רע. אמנם זהו טיפול מאד אלים, אבל אני לא בטוח שלמלא אדם במליון תרופות זה יותר טוב... בעניין טיפולי החשמל- זהו טיפול שלא ניתן לתת בכפיה. גם חולה שכבר מאושפז בכפיה חייב לתת את הסכמתו לכך. זהו, אגב, הטיפול הכי יעיל לדיכאון עם הכי פחות תופעות לואי. אני אומר לך באופן חד משמעי, שלו אני או מישהו ממשפחתי היה חולה בדיכאון קשה, הייתי מבקש לעצמי (או לו) רק טיפול חשמל. כל השאר מיתוסים. ובענין לובוטומיה- אכן טיפול איום, שנעלם מרוב העולם המודרני כבר שהים רבות, אבל משום מה, אילו שאין להם טענות אחרות ממשיכים לנופף בו. ואכן- יש מקרים (לא רבים) בהם מתייחסים באופן קשה למטופלים במחלקות סגורות שלא לצורך. יש משהו בסיטואציה שם שמאפשר מקרים כאילו ביתר קלות לעומת מחלקות פנימיות או כירורגיות. חובה עלינו להלחם בתופעות הללו (גם אם הן נדירות) בכל אמצעי, לפרסם ולהאיר כל נקודה חשוכה. אבל צריך להזהר שלא לערבב חצאי אמיתות ואף עובדות לא נכונות, כי זה רק מפריע למאבק החשוב הזה ומסיט את הזרקורים מהבעיות שקיימות.

לפניי מספר חודשים חברי אושפז באופן פתאומי במחלקה סגורה בלי שום הודעה מוקדמת והוא היה תמיד שפוי עובד ומתפקד הואפשוט התמוטט הוא אושפזבמחלקה סגורה ונקשר ימים ולילות כי לא הצליחו להרגיע אותו תחילה התרעמתי על הטיפול הקשה גם כי קשה לראות אותו וגם כי אני חושבת שאדם שמשתולל וקושרים אותו משגעים אותו עוד יותר חשבתי ששצריך לתת לו להתפרקולפרוק את ההתמוטטות ישנם מקומות בעולם שיש חדרים מצופים במזרונים במקום קירות ואז אפשר להשתולל אבל בישראל אין תקציב לזה וזה עובדה קשה וכואבת כי במחלקות אחרות כיררוג ואונקולוגיה וכדומה מוצאים יפה מאוד תקציב............. לא חשוב זה לא מה שרציתי לומר מה שאכן אני יכולה להגיד זה שנתנו לו ידאחת חופשיה והואיכללעשן מדיי פעם וזה הקל עליו כי רק יד אחת נקשרה לפרקים זה לא שקושרים אנשים וזהו נעלמים להם ..................... אצלנו גם נתנו לנו לשבת איתוולחבק וללטף גם כשהיה קשה לעשות זאת לא אכנס ליותר מידיי פרטים אבל שום מינון תרופתי לא הצליח להרגיע אותו.... ולא הייתה ברירה הואנ קיבלמכות חשמל היום הוא מתפקד עובד וחי את חייו ובוודאות החשמל הציל אותו, זה טיפול טוב ויעיל אז נכון זה פגע לובזיכרון של הטווח הקרוב אבל אני יכולה להגיד לך שזה שהוא שכח מה עבר עליו זה רק לטובתו ................................................................................................... מי צריך לזכור דברים כאלו ???? עדיף ששכח זה קשה גם ככה ישנם פרטים שעדיף שלא ידע שקרו לו ורק שתדע לך טנא היקר שבכול התקופה של האשפוז שכלל 5 חודשים תמיד נתנו לנו להיות איתו ולדאוג לשלומו התנהגו אלו יפה מאוד ומאוד באנושיות אני יודעת שלא אצל כולם זה ככה אבל צריך לשמוע גם את הצדדים היפים למרות שלצערי הם קטנים יותר ומעטים יותר אבל אני יכולה לאחל לכולם שיהיו חזקים וטובים ושתמיד תמיד יצליחו לקבל את הטיפול הטוב ביותר