אמא לנערה עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית

שלום רב, בתי בת ה17 אובחנה כבעלת אישיות נרקיסיסטית. קראתי באינטרנט שזו הפרעה בה אשמה האם שהייתה קרה ולא הפגינה אהבה, חום והתפעלות מבתה בינקות. מאז (אבחון לפני כשבוע) אין לי מנוחה. אני שוברת את הראש ומנסה להזכר כיצד התנהגתי אתה כשהייתה קטנה ולא מצליחה להזכר. האם בגלל שלא הרמתי אותה ישר מהלול, או שלא חייכתי אליה, או שלא התפעלתי מציוריה מבגן היא פתחה הפרעה זו? בעלי טוען שהייתי אמא רגילה ובסדר גמור. בתי השנייה(בת 15) אומרת מדי פעם (בלי שאשאל אותה)שיחסית לאמהות אחרות אני אמא טובה ושלא אשתנה. בני (בן 21) סבל בעבר מתסמונות של דיכאון או דיסטמיה - וגם פה אני מודאגת אני "מכה על חטא" כל הזמן,אכולת חרטה, מחטטת בעבר, חסרת מנוחה ושלווה ומתעוררת בלילה תוך יסורים עצמיים וחרטה עצומה. נכון שהיה חשוב לי שלא ישוויצו בהישגיהם - אולי הגזמתי בכך? עכשיו אני כל הזמן משבחת את בתי ותמפעלת ממנה בכעין "פיצוי" על העבר. האם אני נוהגת נכון? תודה רבה

למירב שלום רב, הנושא הוא הרבה יותר מורכב, נראה לי שכדאי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי בנושא. בברכה, דר'.י בייטלמן