הקרנה דווקא לשמאל....

בחודשיים האחרונים אני סובלת מהתקפים פתאומיים, בעיקר לילה, של מעין כאבים וספזם בסרעפת. זה יכול להימשך כמה שעות. זה סבל בלתי יתואר ולא עוזר כלום כדי לסיים אותו. לפעמים זה מלווה בהקאות קשות. ואני יכולה להיות מקופלת על הרצפה שלוש שעות - ואז, פתאום, זה עובר לבד. פתאום. ולא בהדרגה. בשניה. בפעם הראשונה שזה קרה לי, הרגשתי בוסף לזה חולשה, קשיי נשימה והקרנה של הכאב ליד שמאל ולגב העליון. חששתי מבעייה בלב.... אבל כנראה שלא. עשיתי גסטרוסקופיה. אין כיב. אבל יש הליקובקטור. כרגע אני בטיפול אנטיביוטי וחשבתי שזה יעזור... הרופא המליץ על אולטרסאונד לכיס מרה. השאלה היא - בכל הפעמים שזה קרה - תמיד ההקרנה היא לצד שמאל. האם ייתכן שאלו אבנים בכיס מרה? האולטרסאונד נקבע לעוד חודש ובינתיים - ההתקפים חוזרים... :-( אני בת 39. סובלת מעודף משקל. אחרי שני הריונות (קיסריים) ולאחרונה לקחתי תקופה מסויימת רדוקטיל, כדי לרזות. קצת רזיתי. אבל לא התמדתי עם הכדור ואחרי ההתקף הראשון (לפני שלושה חודשים) הפסקתי לגמרי. אבל ההתקפים לא נגמרים.... :-((((

כשכתבתי את ההודעה הייתי בתחילתו של התקף. ההתקף התחיל בחצות ושלושים. היה יחסית עדין וגרם לי לשבת מול המחשב כדי לחפש מידע... ההתקף הלא נעים המשיך עד בערך שלוש בבוקר והרגשתי שהוא לא מחמיר כמו בפעמים קודמות אז ניסיתי לישון... ההתקפים גורמים לי לחולשה שכמעט מחייבת אותי לישון במהלך השלב הראשוני שלהם.. כשזה עוד לא כל כך נורא... ישנתי און-אוף עד בערך חמש בבוקר, כשברקע אני מרגישה את אי הנעימות שמעירה אותי כל פעם בנסיון למצוא תנוחת שכיבה שתקל על הסימפטומים קצת... :-((( בסביבות חמש בבוקר נאלצתי להבין שאני חייבת לקום כי ההתקף מתחיל להחמיר והכאב מתגבר.... ואז הבחילה התגברה והפכה בלתי נסבלת והתחילו הקאות... :-(((( כך זה היה עד עכשיו... יש לי הרגשת שלשול, אבל בינתיים בלי צורך להתפנות. במהלך ההתקף אני מגהקת הרבה (לא שיהוק, אלא סליחה על הביטוי גרעפס) וזה עושה רושם שזה עוזר טיפה. אבל תמיד במהלך ההתקף יש לי הקרנה לשמאל (כתף, זרוע). וזה תמיד שמאל. וזה גם ממשיך הרבה אחרי שההתקף נגמר. והחולשה ממשיכה גם כן. זה יכול להימשך שעות אחרי. כרגע, אני מנסה לנוח כי נראה לי שזה מתחיל להתפוגג. אבל לילה לבן כזה אני לא חושבת שאני צריכה או רוצה לעבור שוב.. :-( אנא המלצתכם..... האם זה כאמת נשמע כמו אבנים בכיס מרה למרות שההקרנה היא לשמאל? ותמיד לשמאל? ונזכרתי שלדוד שלי, ולסבתא שלי, היו אבנים, והוציאו להם את כיס המרה. ושאלה אחרונה בבקשה - האם יש טעם לגשת למיון בזמן התקף כזה? האם יש מה לעשות על מנת להקל או להעביר את זה? כי זה התחיל לי פעם ראשונה בפברואר. ומאז כבר היו כעשרה התקפים ורובם בסגנון הזה.. נמשכים כמה שעות. ובעיקר בלילה. ואני מכווצת מכאב ולחץ ובחילה. ואני מקיאה... ופשוט אין מושיע. עד שזה מחליט על דעת עצמו לעבור.... צר לי על המגילה הזו עכשיו. אני ממש ממש ממש סובלת. :-( תודה לכל רעיון.

ראשית, ממליץ לך בהתקף הבא לגשת למיון בי"ח על מנת להבדק ולעבור במסגרת זו בירור חשוב כמו צילום בטן ואף אולטרהסאונד של הבטן. ממליץ לעבור בהקדם אולטרהסאונד של הבטן העליונה על מנת לברר נוכחות אבנים בכיס המרה. בנוסף, את ציינת כי עברת ניתוחים קיסריים ולכן גם קיימת אפשרות כי את עברת ארוע של חסימת מעיים שהסתדרה שמרנית. לצורך כך חשוב היה לבצע צילום בטן בזמן ההתקף.