עזרה לבני

שלום לי, תודה על פנייתך. ראשית, אני מצטער שאלו פני הדברים. אין לנו מספיק פרטים על בנך אבל נראה שיש בעיה מהותית ביצירת קשרים. המחלה הזאת היא לא נעימה, אבל לרוב (עד כמה שאני מכיר) אנשים חיים איתה חיים ארוכים ומספקים. הנושא החברתי אינו קשור לעניין כפי הנראה וגם ההימנעות מפני לימודים ודברים נוספים. אני לא בטוח שמעבר למחלה אין בעיה גם נפשית ואולי שווה התייעצות עם פסיכיאטר ולא רק עם פסיכולוג. יכול להיות שבנך סובל מדיסתמיה (דיכאון קל) או ממשהו אחר שלעתים בעזרת טיפול נכון ניתן יהיה ליצב אותו וכך יוכל לקחת טיפול או אימון כדי להניע אותו קדימה. הנושא של לימודים ועבודה הם חשובים בעיניי. כך יוכל להכיר אנשים חדשים, להרגיש שהוא תורם ופרודוקטיבי ולכן הכיוון שלך הוא נכון. הבסיס חייב להיות שיתוף פעולה של הבחור. אימון יכול לעזור (במידה ואין בעיה פסיכולוגית מהותית) במובן של הנעה, אבל שוב חייב להיות שת"פ מצד בנך ומאמן שיסכים לתת יותר מהרגיל, כולל ליווי של בנך בתהליך מעבר לפגישות האישיות בקליניקה. הגישה שלי לעניין, שאם זה מה שיעזור, זה רצוי. המשמעות היא ללכת יחד אם צריך להירשם ללימודיםף אחרי בחינה של מה מתאים, לפנות ליעוץ הנכון של מה ללמוד, לעזור בחיפוש עבודה (בדירבון, אבל אם צריך ללוות גם לפגישות) ועוד. לרוב מאמנים לא עושים את זה, אבל יש מקרים, כמו במקרה של בנך, שזה הכרחי. לגבי תופעות הלוואי של המחלה - אני ממליץ לך לפנות לטיפול רפואי שיעזור לבנך לפני כל התחלה של תהליך אימוני או פסיכולוגיץ לעתים תוספות של ויטמינים ומינרלים או החלפת תרופות עשויה לסייע. כמובן, חובה להתייעץ עם מומחה בתחום. בהצלחה! יובל