מרגישה את הסוף

דיון מתוך פורום  אימון אישי, זוגי ועסקי

02/04/2010 | 05:54 | מאת: ליאן

בחודשים הקרובים אהיה בת 29 ואחרי הרבה מאוד משברים וחיים לא טובים, מצאתי עבודה חדשה שייאשה אותי לחלוטין. היא נטולת אנשים סביבי ואני מרגישה נרקבת בכל יום ויום. בעבודה ריקנות איומה וככה גם בבית. איכשהו תמיד הדחקתי או התגברתי, הייתי למרות הכל מבודרת ומצליחה לצחוק מכל הלב והלבד לא הכביד עליי בכלל. אבל פתאום זה חונק ומביא איתו מחשבות סופניות של מה הטעם, ושנמאס לי להאבק כבר. ברור לי שאני חייבת להחליף מקום עבודה אבל מדובר במצב כלכלי לא משהו ואני לא בטוחה במה אני יכולה לעבוד שכן ישפר את הרגשתי. המעט שמחת חיים שהייתה לי פשוט התפוגגה ואני מסתובבת תוהה למה זה פשוט לא נגמר. אין לי חיי חברה ואין לי משפחה תומכת. באמת שאני חסרת אונים לגבי האפשרויות שלי להמשיך בכל זאת בלי שום חום וחיבה... אודה לעזרתך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליאן, ראשית, ובלי כל קשר, יש לך שם מאוד מיוחד. לעניין שהעלת - המחשבות הסופניות האלו ושאר התיאורים של תחושותיך מלמדים על אפשרות שאת סובלת מדיכאון ברמה כלשהי. חשוב מאוד שתטפלי בעצמך, קודם כל טיפול פסיכולוגי. תגיעי למצב בו את מרגישה טוב יותר ואז אפשר יהיה לנסות ולהביא אותך למקומות טובים יותר בחייך, בתחום העשייה והחברה. אחד הדברים החשובים בעיני זה שאת יודעת מה את רוצה לשפר. עם בסיס כזה יש אפשרויות טובות מאוד. אני אשמח אם תתקשרי אלי אחרי הסופ"ש או שתשלחי לי מייל בכל עת ואנסה לעזור לך. סופ"ש נעים, יובל

מנהל פורום אימון אישי, זוגי ועסקי