DM Type1/2

שלום לד"ר בראש ובראשונה תודה רבה לך על נדיבותך בהענקת מידע לציבור החולים. אני חולה סכרת עדיין לא מאובחן מהו הסוג. משיחות שקיימתי הבנתי שסוג 1 אמנם יותר קשה לאיזון אבל סיבוכי הסוכרת בו הרבה יותר מעטים מסוג 2. שאלותיי הן : 1. בהנחה שחולה סוכרת מצליח לאזן (בין אם בכדורים או באינסולין) את הסוכרת שלו לרמות של HbA1c בטווח של 5.5 עד 6 , האם עדיף שהסוכרת תהיה מסוג 1 כי יש בה פחות סיבוכים ? 2. האם הרבה יותר קשה לאזן סוג 1 בהשוואה לסוג 2 ? 3. אם נניח היית בן/בת זוג שלי, מה היית מעדיף שיהיה לי, סוג 1 או 2 ?? תודה

שאלה: איך את/ה יודע/ת שאת/ה חולת סכרת - אם עדיין לא אובחנת? עשית בדיקות? רופא ראה את בדיקות? ומה גילך? לפי השאלות ששאלת המידע שלך קצת משובש סכרת סוג 1 או בשמה הפופולרי סכרת נעורים מתפתחת בדרך כלל עד גיל 30 מתוך ויקיפדיה: ארגון הבריאות העולמי מכיר ב-3 צורות עיקריות של סוכרת: סוכרת מסוג 1, סוכרת מסוג 2, וסוכרת בהיריון [1] שיש להן תסמינים והשלכות דומות, אבל הן בעלות סיבות שונות והתפלגויות שונות באוכלוסייה. כל צורות הסוכרת נגרמות בגלל בעיה כלשהי בייצור אינסולין או בקליטתו: מצב שבו תאי בטא בלבלב אינם מסוגלים לייצר כמות מספקת של אינסולין כדי למנוע היפרגליקמיה (סוג 1), או במצב שבו מיוצר אינסולין, אף ברמה גבוהה מהדרוש, אבל הגוף מפתח תנגודת להשפעותיו (סוג 2). סוכרת מסוג 1 כ-10% מחולי הסוכרת סובלים מסוג זה, הידוע גם בשם "סוכרת נעורים". עיקר ההופעה היא בחולים מתחת לגיל 30 בייחוד מיד לפני גיל בית-ספר ושוב בגיל ההתבגרות. התגלות המחלה בדרך-כלל סוערת. סוג זה מאופיין בהרס של תאי הבטא בלבלב, הרס זה מוביל בסופו של דבר לחוסר מוחלט של אינסולין ותלות מלאה במתן אינסולין חיצוני. נוהגים לחלק את הסוכרת מסוג 1 לשני סוגים הנבדלים בהימצאות של הוכחות לתגובה אוטואימונית (כלומר תגובה של מערכות ההגנה של הגוף כנגד עצמו): בסוג A1 ישנם הוכחות בדמות נוגדנים כנגד מרכיבים של תאי הבטא בעוד שבסוג B1 חסרים הוכחות אלה. סוג B1 נדיר יותר ונמצא בעיקר בהיספנים ובאפרו-אמריקאים. בניגוד לאמונה הרווחת, סוכרת מסוג 1 היא הסוג עם הקשר הנמוך ביותר לגנטיקה. מעריכים שגורמים גנטיים אחראים לכ-33% מהנטייה לסוכרת מסוג 1. בנוסף לנטייה מוקדמת זו נדרש גם גורם סביבתי לא ידוע שיהווה את ה"הדק" המיידי להתפרצות התגובה החיסונית ההרסנית כנגד תאי הבטא. ההשערות לגבי גורם סביבתי זה רבות, אך כיום המחקר מעיד על ארבעה כיוונים עיקריים: הדבקה וירלית זהו הכיוון העיקרי. ייתכן שהנגיף המדביק פוגע בתאי הבטא או מדביק אותם וכך גורם לתגובה חיסונית. ייתכן גם שבגלל דמיון בין הנגיף לתאי הבטא הגוף מזהה אותם בטעות כגורם חיצוני והורס אותם ("חיקוי מולקולרי"). תאוריה זו מתאימה לשכיחות העונתית המשתנה של סוכרת מסוג 1 ומסבירה מדוע סוכרת מסוג זה נוטה להופיע לאחר מגפות של נגיפים מסוימים. מרכיבים תזונתיים מאכלים מסוימים, בעיקר חלב פרה וקפה, הואשמו כגורמים להתפרצות המחלה. הסיבה היא שוב "חיקוי מולקולרי". כנראה שחשיבותם של גורמים אלה הוא בעיקר בתינוקות, להם דרכי עיכול חדירות יותר המאפשרות כניסה של חלבוני מזון לדם. סטרס (עקה) נצפו התפרצויות של סוכרת מסוג 1 באנשים שחוו תאונת דרכים. תרופות ורעלים חומרים שונים יכולים להרוס את תאי הבטא ישירות באדם ובחיות. לסוכרת מסוג זה יש קשר חזק מאוד למיקום גאוגרפי. הסיכון הגבוה ביותר הוא בסקנדינביה, ממוצע בארצות הברית ובקנדה ונמוך ביותר ביפן וסין. לא ידועה הסיבה לקשר זה, ומחקרי מהגרים הראו שמהגרים "יורשים" את הסכנה של האזור החדש שעברו אליו. בישראל, השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת מסוג 1 קיימת ביוצאי תימן. סוכרת מסוג 2 כ-90% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת סוג 2. סוג זה פוגע בעיקר במבוגרים מעל גיל 30 אך לעתים גם במתבגרים, בעיקר אלה הסובלים מהשמנת יתר. המחלה מופיעה באיטיות ומתגלה לעתים קרובות בבדיקת דם מקרית. סוג זה של סוכרת הוא בעל מרכיב גנטי חזק מאוד, אך למאפייני אורח חיים יש השפעה מכריעה על התפתחות ומהלך המחלה. סוכרת סוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית, החולים נדרשים ליותר ויותר טיפול עם חלוף השנים. המפתח להבנת סוג זה של סוכרת נעוץ בהבנת התנגודת לאינסולין ממנה סובלים החולים. בניגוד לסוכרת מסוג 1, בסוג זה אין הרס של תאי הבטא (לפחות לא בשלב הראשון), אך יש תגובה מופחתת של תאי המטרה (בעיקר שריר, שומן וכבד) לאינסולין המופרש. מסיבה זו, ניתן לראות בשלב הראשון למחלה כמויות אינסולין מוגברות בד בבד עם כמויות גלוקוז מוגברות, זאת למרות שתפקידו העיקרי של אינסולין הוא הפחתת רמת הגלוקוז בדם. עם התקדמות המחלה נראה בדרך-כלל גם הרס של תאי הבטא בלבלב (שעל-פי השערות נובע מפעילות יתר במשך זמן רב של תאי הבטא או נזק ישיר לתאים אלו מרמות הסוכר הגבוהות) ואז המחלה הופכת דומה יותר לסוג 1. התנגודת לאינסולין קשורה קשר הדוק למצב הנקרא התסמונת המטבולית (או תסמונת X). תסמונת זו כוללת השמנה מרכזית (באזור הבטן וסביב איברים פנימיים), יתר לחץ דם, בעיות ברמות שומנים בדם, מחלות לב וכלי דם, נטייה ליתר קרישיות ותסמינים נוספים. בעיקר חשובה ההשמנה, שהיא הגורם עם הקשר ההדוק ביותר להתפתחות סוכרת מסוג 2. כרגע לא ידוע אם הקשר הוא קשר של סיבה-תוצאה (כלומר אחד משני המצבים, סוכרת סוג 2 ותסמונת X, גורמים זה לזה) או ששני המצבים קשורים לגורם יסודי אחד. כנראה שהכל נכון, כלומר, נטייה גנטית מסוימת (שהרי סוכרת מסוג 2 היא בעלת יסוד גנטי חזק מאוד) מתחילה את כדור השלג אך אורח חיים מסוים (אכילה מרובה יחד עם חוסר פעילות) גורמים לכדור השלג לגדול עוד, בשלב זה מתווספת התנגודת שמחמירה את התסמונת המטבולית והאדם מדרדר לכדי סוכרת מסוג 2, שתוארה כ"קצה הקרחון הבולט מעל פני הים", כאשר מתחת לפני הים כל הסיבות שתוארו לעיל הנה הלינק לדף המלא http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA#.D7.A1.D7.95.D7.9B.D7.A8.D7.AA_.D7.9E.D7.A1.D7.95.D7.92_1 לדעתי המידע שיש לך מוטעה או לא מעודכן (סוכרת סוג 1 יש בה פחות סיבוכיםמ סוג 2? לדעתי ממש הפוך. סוכרת 2 יש אפשרות לאזן בכדורים, דיאטה, ספורט ואם לא מאוזנת בסופו של דבר מביאה למצב כמו סוכרת 1 שאין תאי בטא ויש להשתמש באינסולין בשלב זה לדבר עם רופא עם תוצאות בדיקות דם ושתן אחרונות הוא הדבר הנכון לעשות ואולי מצפה לך הפתעה והכל בסדר????? ואני מאחלת שבן או בת הזוג יהיו בריאים-אבל ללא משנה מה מישהו יעדיף-המציאות היא זו שקובעת, כדאי להערך אליה ולאמץ התנהגויות בהתאם (דיאטה, ספורט, מעקב) ולא לשכח הומור, אופטימיות ושמחת חיים שממתיקים חיו של כל אחד, במיוחד של חולי סכרת :-) אז רק בריאות ג'ודי אליאס

לפני שאת עונה למישהו תקראי היטב את מה שהוא כתב. הוא כן אובחן כחולה סוכרת אבל לא ידוע מהו הסוג. ואל תמהרי כל כך לעשות COPY ו-PASTE

שלום לכם, קראתי בעיון את ההתנצחויות השונות, והייתי מאד שמח אם מי שלא בטוח במידע שלו לא ישתתף, ויטעה את כולם. סוכרת כיום יכולה להופיע בכל גיל - סוכרת מסוג 1 היא לרוב בצעירים אך יכולה גם להתפחח בגיל 60 , וליהפך - סוכרת מסוג 2 עם תנגודת לאינסולין שהיא שכיחה אצל מבוגרים יכולה להופיע בגיל ההתבגרות בנערים ונערות (LADA ). האבחנה נעשית לפי רמות ה C_PEPTIDE שהוא המדד לפעילות האמיתית של הלבלב, אם הוא פחות מהנורמה - זוהי סוכרת מסוג 1 ולא משנה איזה סוג טיפול הסוכרתי מקבל - אינסוןין, תרופות, או עשבי תבלין. כלןמר - הזיהוי נעשה ללא תלות בגיל וללא תלות בטיפול.

דבריך די הפתיעו אותי וכנראה שיפתיעו גם את רופאי שלא יודעים את החדשות האלה. ידוע לי שישנם ילדים שבגלל סיבות שונות יחלו בסוכרת מסוג 2 אבל לא להיפך וכנראה שגם רופאי אינם יודעים זאת? מאז שחליתי בסכרת אנ מנהלת מלחמה פרטית קטנה לקבל בדיקה של c-peptide שעליה שמעתי בתחילת מחלתי ממש במקרה בטענה שזה לא משנה וגם אם יהיו להם תוצאות בדיקה כזו לא ידעו מה לעשות אתה. זה נאמר לי גם ע"י רופא המשפחה שלי וגם ע"י ד"ר בקר שהוא ממונה על כל נושאי הסכרת במחוז דן (קו"ח מכבי) אז האם יכול להיות שיש הרבה חולי סכרת בוגרים שלא מאובחנים נכון? סוכרת 1 או 2? שאולי לא מקבליםהטיפול הנכון בגלל חוסר אינפורמציה שאפשר לקבל בבדיקת דם פשוטה? ואם זו האבחנה, מדוע הבדיקה הפשוטה הזו לא נעשית בצורה סטנדרטית בקו"ח לחולי סכרת? ואם הבדיקה הזו היא אינדיקציה כ"כ טובה מדוע היא לא נעשית כדי להחליט האם חולה יקבל תרופה "סוחטת" לבלב להמרצת ייצור אינסולין (גלוקורייט? ודומיו?) או גלוקופאז' שעוזר להורדית תנגודת אינסולין? באותה הזדמנות אשמח אם תוכל לומר מהם ערכי הנורמה והערך הגבולי התחתון לבדיקה ב-c-peptide שמשמש כגבול האבחנתי. אני לא פה בשביל התנצחויות אלא באה עם ראש פתוח כדי לשתף את מבקרי הפורום במה שאני מאמינה שידוע לי שהוא נכון, לתקן כל מידע מוטעה שיש לי וכמובן ללמוד דברים חדשים, שהרי שום דבר לא קופא על השמרים. אז תודה לכל אלה שטורחים להעיר ולתקן כי מכל מלמדי השכלתי :-) נ.ב. ועשבי תבלין זה טוב בכלל. הלא כן? אז רק בריאות ג'ודי אליאס דמיון מודרך בשילוב NLP & EFT