השמנה.

אני בדר"כ לא נקראת שמנה. אני בת 30. שואפת להיות רזה למרות שזה לא תמיד הולך. טרם ילדתי. כל כמה שנים אני נאלצת לפצוח בדיאטה ע"מ להוריד את הקילוגרמים העודפים שמאוד מפריעים לי. בדר"כ ההשמנה נובעת מהתאווה שלי היא למתוק. תאווה בלתי מוסברת. מדוע זה קורה? מדוע יש אנשים שמאוד מאוד אוהבים ולא יכולים בלי מתוק? האם אפשר להרגיל את הגוף לא לאכול מתוק? אני מתכוונת לשוקולד. זו התמכרות לכל דבר.

רבות נאמר כבר על השוקולד ואף דיברו על התמכרות לשוקולד. התאווה למתוק נובעת מרעב בסיסי. הדלק היחידי של המוח, שהוא השולט על רוב הפעילויות, הוא גלוקוז. מסיבות קיומיות הגוף יודע שאם יקבל מתוק, כלומר גלוקוז, זה מה שיעלה במהירות את רמתו בדם והתפקוד התקין ימשך. גורם נוסף שמצטרף למשוואה הזו הוא הורמון הסרוטונין. סרוטונין מופרש מהמוח. רמתו הבסיסית משתנה מאדם לאדם. היא נמוכה יותר אצל נשים לעומת גברים למשל. רמת סרוטונין עולה לאחר אכילת פחמימות.עוד סיבה לתאווה למתוק. מה אפשר לעשות? קודם כל להשתדל לאכול ארוחות מסודרות, כל 3 שעות בערך. רצוי שבכל ארוחה יהיו מעט פחמימות מורכבות, כמו למשל לחם מקמח מלא, דגני בוקר מלאים, אורז מלא, קינואה, גרנולה וכד'. פחמימות יגרמו לרמה טובה של גלוקוז וסרוטונין בדם. בניגוד לגלוקוז או סוכר, שהוא "מוכן לשימוש" הגוף מרגע שנאכל, הפחמימות המורכבות מתעכלו ונספגות באיטיות ובהמשך רמתן בדם נשמרת לזמן ממושך. כך נמנעת רכבת ההרים של חשק למתןק -> אכילת מתוק-> עליה וירידה מהירה של גלוקוז -> חשק למתוק... ההמלצה היא להמעיט במתוק. לאכול בצורה מבוקרת כמות קטנה. בהצלחה מוניקה קרן