שימוש ממושך בדיפרוסליק ודרמובט

דר גלעד. יש לי פסוריאזיס יחסית קל שבא לידי ביטוי בפצעים נקודתיים עם קשקשת בכל מיני אזורי הגוף לרבות קרקפת. במשך שנים ארוכות אני משתמשת בדרמובט למיגור הפצעים - והם נעלמים וחוזרים ככה שיוצא שאני משתמש במשחה על בסיס יומי במרדף אחרי הפצעים. בקרקפת יש הפוגות קצרות - כלומר השימוש בדיפרוסילאק לו יומיומי אלא על פי הצורך אם כי לעתים קרובות. נחשפתי רק עתה לפורום הזה ודי "הזדעזעתי" מהתגובות לתרופות אלו. התחלתי להשתמש בשמפו שאתה ממליץ עליו אלפוסיל. ונראה לי יעיל למדי. אני עוד צריכה לבחון את זה לאורך זמן. על מה אתה ממליץ בנוסף לזה לעור הקרקפת (כי כשאני לא חופפת יותר מיומיים אני מתחילה להרגיש גירוד)? ועל מה אתה ממליץ לעור? כמו כן האם העובדה שהשתמשתי כל כך הרבה זמן במשחה ונוזל סטרואידי משמעה שעכשיו כשאני מפסיקה תהיה החמרה? אודה על תשובותיך

המהלך שאת מתארת מוכר מלא מעט חולים ולצערי לא פעם מתרחש למרות אזהרות של הרופאים ולא בעקבות המלצה שלהם (לא בהכרח מתאים למקרה שלך). בהחלט ייתכן שלאחר הפסקה חד של שימוש בתכשירים סטרואידיים תתרחש התלקחות חדה, קשה ועמידה. לחולי פסוריאזיס וסבוראה אני ממליץ בכל מקרה על חפיפה יום יומית ושיער קצר ככל שהם יכולים לשאת. אפשר להוסיף טיפות דייבונקס 15 פעמיים ביום - זה עוזר, מרגיע ולא מכיל סטרואידים או חומרים מזיקים אחרים. לפעמים עדיף להפסיק טיפול בסטרואידים בצורה חדה, לקבל ב"אהבה" את ההתלקחות הבלתי נמנעת ואז לעשות טיפול פוטותרפי ולחות ולהכנס להפוגה יותר בריאה -בלי סטרואידים. יש לי חולה כרגע שהגיע אלי במצבך ולא מסוגל להפסיק השימוש בדרמובט - למרות שמה שיש לו ניתן להגדר כ- "פסוריאזיס של מיטיבי ראות". ז"א, הוא מורח דרמובט על תופעות מינימאליות (כולל פנים) וכמה שאני לא מזהיר ולא מבקש, הוא לא מפסיק. זו רק דוגמא כי היו לי כאלה גם בעבר. אני מקווה שהוא לא יסתבך, אבל לפעמים כמה שאנחנו מנסים אנחנו לא מצליחים לעזור. לגבי העור שלך - נסי להסתדר עם תכשירי לחות בכמות רבה ודייבונקס - אם תמצאי כי הייצור שלו הופסק והמלאי אוזל. אפשר גם דייבובט, אשר למרות מה שחלק מהמגיבים כאן חושבים - הסטרואיד שבו הרבה פחות משמעותי ממה שבמשחות שאת משתמשת בהם. אם המצב יחמיר יהיה מקום לפוטותרפיה. בהצלחה

תודה ל על התשובה המפורטת.יש לי עוד כמה שאלות אליך: ראשית, מה הכוונה ל"התלקחות חדה קשה ועמידה". נשמע קצת מבהיל... האם פצעים נקודתיים יכולים להפוך לאזוריים? או שיהיו עוד נקודתיים? האם העור לא יודע להשתקם משימוש ממושך בדרמובט? והאם באמת בכל מקרה אתה ממליץ להימנע מחזרה לדרמובט? גם לא על בסיס נקודתי? מודה על תשובותיך