ילדי ושיטת הטיפול

דיון מתוך פורום  קשב, ריכוז ויכולות למידה

28/10/2006 | 11:18 | מאת: אני

שלום אני אמא מודאגת לבני היקר בן שנתיים ו7 חודשים מאחר בדיבור ובתהליך אבחון במכון להתפתחות הילד וטיפול מסודר שהחל עתה אצל קלינאית תקשורת במכון בנוסף אציין שבדיקת שמיעה ברה היתה תקינה אצל ילדי והוא כעת מתחילת ספטמבר שנה זו במשפחתון של היערייה על פי הקלינאית איחור רציני בדיבור פעם אחרונה גם כינתה את בני ילד בעל צרכים מיוחדים הבעיה בביקור האחרון שיני במספר הקלינאית נוקטת בשיטה שיש לחייב את הילד לעשות כרצונה כגון לחבק אותו ולהצמידו אליה ולהמשיך לעבוד איתו למרות בכיו המתמשך שבפעם האחרונה הפך להיסטריה תוך עמידתו ליגד הדלת ורצונו רק לצאת משם רציתי להגיד שכאם אוהבת מאד קשה לי עם הסיטואציה מה גם שהילד נחסם ובסוף כבר לא רצה לשתף פעולה ותשובת הקלינאית היתה שהוא צריך בגלל הבכי אבחון פסיכולוגי רציתי לדעת אם אתה מכיר שיטות טיפול אלה בהן מחייבים את הילד לעבוד למרות רצונו? מה עושים לאור המצב והיחס גם אמוני במערכת ואנושיותה נסדק הרי כל ילד הוא אינדבידואל ולא כל שיטה מתאימה לכל ילד רציתי מאד המלצותיך ותשובותיך בנידון תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני בעד גישה יותר הדרגתית. כלומר, להגיע אל הילד בהדרגה, להביא אותו לידי שיתוף פעולה. לא לחבק ילד מפוחד בניגוד לרצונו, אלא לבנות קשר ואמון הדרגתיים, ואח"כ להתחיל בטיפול עצמו. ביחד עם זאת, לזכור כי הילד זקוק לטיפול, לכן לא יהיה נכון לוותר לו משום שהוא בוכה. ממליץ לך להגיע לפגישה הבאה ללא הילד, לשוחח עם קלינאית התקשורת, לבקש ממנה ליצור איתו קשר ואמון הדרגתיים, ורק אחר כך להתחיל בטיפול עצמו. בפגישות הראשונות אפשר - למשל - לעבוד עם הילד כאשר הוא יושב על ברכי ההורים, לשחק איתו משחקים שהוא מכיר ואוהב ורק מאוחר יותר להתחיל בטיפול בדיבור. אם יש הסכמה מצד הקלינאית - מצויין. אם לאו, יש לשקול טיפול אצל קלינאית אחרת. כאמור לעיל, בשום מקרה אין לוותר על הטיפול באיחור השפתי, כי הילד זקוק לכך מאוד, לטובת עתידו. הפורום עומד לרשותך במידה ויהיו שאלות נוספות. בברכה, ד"ר מ. למפיט [email protected]

מנהל פורום קשב, ריכוז ויכולות למידה