פעם סבלתי, עכשיו הכל השתפר. תהיו אופטימיים.

אני זוכרת שכשהכל התחיל זה בהתחלה הרגיש כוירוס. הבעיה שהוירוס הזה היה חוזר לעיתים קרובות מדי. טו מאץ' שלשולים, בחילות נוראיות, כאבי בטן, וכל אלה גררו מצב נפשי לא קל בכלל. בשל כך חוויתי דכאון ונדודי שינה. הייתי אצל כל כך הרבה רופאים, בדיקות ואפילו הגעתי פעם אחת לאשפוז ולאחר מאמצים רבים, התחננות ומה לא - עשו לי בדיקת קולונוסקופיה. הכל הרבה שהבטן בסדר, ויש לי רגישות ללקטוז (למרות שידעתי זאת מראש - גם כשלא הייתי אוכלת חלבי בטני הייתה מתה) ואחרי כשנה של סבל אין סופי האבחנה הייתה מעי רגיז. אני זוכרת שחיטטתי כל הזמן באינטרנט, קראתי על מקרים, ניסיתי למצוא פתרון, משהו שינחם אותי, אך זה לא קרה. הדכאון המשיך וגבר. הרופא נתן לי קולוטל שלא באמת עזר לי. בסופו של דבר הגעתי לפסיכיאטר וזה מה שהציל אותי. מאז שהייתי אצלו הוא רשם לי את התרופה מירו ומאז אני לוקחת את זה (כשנה). קודם כל זה מרגיע את הבטן ואת הלחץ וגם עוזר בנדודי שינה. זה גורם להשמנה, אבל אם שומרים זה בסדר. באמת שזה החזיר אותי למסלול שהייתי צריכה. טיפול פסיכיאטרי זאת לא בושה, בעיקר כשהמעי רגיש משתלט על המצב הנפשי. תעזרו במה שיש. שיהיה בהצלחה, ואל תתנו לזה לנצח אתכם.

שמח לשמוע שזה עבר,אבל,יש מי שזה לא עזר לו "פרוזק" וגרם לו נזקים,תיזהר,לדעתי זה לא הפתרון,צריך למצוא את הסיבה והתרופות מסתירות את הבעיה,משקרות אותנו,יש בעיה פיזית והתרופות מטעות את האבחון. אני לא רוצה להרוס את המסיבה אבל צריך לחשוב איך לפתוןר מחלות ולא איך למכור תרופות,מי של סובל לא מבין.

כשאני מדברת על לקיחת כדור מירו, אני לא מדברת על אדם שיש לו מעי רגיז והתרופות שרופא הגסטרו עוזרות לו. אני הלכתי ה מ ו ן לרופאים, אשפוז, בתי חולים ובכנות, שום תרופה לא אעזרה לי עד שזה כבר התחיל להציק לי נפשית מעבר למה שאמור. אני מדברת עם האנשים שבאמת מיואשים, מרגישים שפסיכולוגית אם פעם כאבה להם הבטן פעם בכמה זמן, פתאום מדובר בפעם בשבוע ואז באופן יומיומי. פסיכולוגית כבר זה הופיע כ ל הזמן ולכן אחרי שנה ומשהו של יסורים, למי שבאמת נפשית בלי שום כוח לזה ומתחיל לחשוב על דברים אובדניים, מירו זה הועיל מאד.