יש טעם לפנות לרופא?

היום אני בת 24 ואני חושבת שיש לי IBS מאז גיל 9. אני "חושבת" בגלל שאף פעם לא עשיתי ברור בנושא. מגיל 9 אני סובלת משלשולים מספר פעמים בשבוע, שמתגברים סביב לחץ וקשורים לאוכל. לאכילה עצמה- ולא לסוג האוכל. אני יכולה לאכול סעודה דשנה במסעדה ולא יקרה כלום או עוף ואורז בבית לשלשל בטרוף ולמחרת לאכול את אותם עוף ואורז והכל יהיה בסדר. מעולם לא סבלתי מעצירות או כאבי בטן. תמיד רק שלשולים. אני לא יודעת למה ההורים שלי מעולם לא לקחו אותי לרופא עם זה או למה לא הלכתי בעצמי בגיל מבוגר יותר (איכשהו לא הכי התייחסתי לזה כמשהו חריג) ואיפה שהוא בגיל 18-20 נחשפתי לנושא של IBS. ואז לראשונה חשבתי שאולי משהו לא הכי בסדר אצלי. אבל הנחתי שאם אני סובלת מזה כבר 10 שנים אבל בינתיים סובלת מעודף משקל עם בדיקות דם מצויינות (נעשו כבדיקות סקר בגלל העודף משקל), מחזורים סדירים ומרגישה טוב באופן כללי, כנראה שאין לי איזו מחלה חמורה ושיותר סביר להניח שזה IBS. והבנתי גם שאין יותר מדי מה לעשות עם IBS אז בשביל מה להציק לעצמי עם רופאים? מה שכן יש לי זה מחסור בB12 ואז עשו לי בדיקות דם לצליאק שהיו תקינות וניסיתי גם להוריד מוצרי חלב לחודשיים וזה לא עשה שום שינוי. אני גם ממעטת מאוד באכילת פירות אבל ירקות אני כן אוכלת הרבה- ושוב, בלי איזשהו קשר לתסמינים. אז נתתי קצת רקע על עצמי כדי להסביר למה לא פניתי עד היום לרופאים ולמה אני חושבת שאין לי איזו מחלה מסכנת בריאות. לא מפריע לי לשלשל. אני מכירה את כל השירותים בסביבת המחייה שלי וגם עם לקום קודם משולחן האוכל כשכל החברים שלי עדיין מדברים שם בארוחת צהריים אין לי בעיה. שלשול בכל מקרה נראה לי עדיף על עצירות ועל בירורים רפואיים אינסופיים שלא יעלו כלום. מה שכן מפריע לי זה כשאין שירותים בסביבה. אבל בשנתיים האחרונות השלשולים (בתדירות של 2-5 ימים בשבוע) בדחיפות מאוד גדולה אם אני לא מגיעה לשירותים ומהר זה יכול להסתיים לא נעים. למזלי עד היום כל האירועים האלו היו בסיטואציה שבה יכולתי להתמודד עם זה בלי להביך את עצמי. מה שאני מנסה לשאול אחרי כל החפירה האינסופית הזו זה האם יש משהו לעשות עם החוסר שליטה ששווה לי לפנות בכלל לרופא? כי ממש לא בא לי לכלות את זמני ועצבי על בירורים ובדיקות שימרחו על שנה שלמה ויפריעו לי לנהל את חיי (גם ככה בקושי יש לי זמן פנוי) ובסופו של דבר אני אצא עם כותרת של בחורה היסטרית (אני באמת בן אדם חרדתי), עם כל תלונה שאני אבוא הרופא ישר יחשוב שזה נפשי אבל פתרון למה שמפריע לי לא יהיה לי. סך הכל אני חיה עם זה. שלשלתי בקורס קצינים, שלשלתי כל הדרך אל התואר הראשון, בעבודה ובאופו בלתי נמנע גם בסביבת בן זוגי. ובכל זאת הגעתי עד הלום. אבל אם כן יש מה לעשות עם זה, אז אני אשמח לטפל. אני פשוט לא רוצה לפנות סתם מהסיבות שציינתי כאן בכזאת הרחבה.

תקראי את מה שכתבתי קצת למטה. כותרת ההודעה היא "פיתרון קסם לשלשולים וכאבי בטן". אני עדיין לא מאמינה איך זה עוזר לי. אני ממליצה לך לנסות ואולי גם לך זה ישנה את החיים. אני לא מפרסמת את המוצר או בעלת אינטרס כלשהו. פשוט גם אני סבלתי מאד מאד והייתי רוצה לעזור לסובלים אחרים.

נשמע שאת צודקת ללוטין. יש לך מעי רגיש ובמעי רגיש לאחר שנים של מדדים יציבים ותיאור כמו שלך לרוב אני לא מבצעת בדיקות נוספות מעבר לבדיקות הדם. כעת למה שמטריד אותך- דחיפות למתן צואה עד כדי אי שליטה. זה נובע ממרקם היציאות הרך/נוזלי ולרוב גם מרגישות יתר של הרקטום. אין צורך בהרבה בדיקות אלא רק במנומטריה אנורקטלית.