שאלה לד"ר מור

ד"ר טליה היקרה שלום. ידוע לי שהפורום אינו מהווה תחליף לבדיקה וטיפול של הרופא המטפל. אני מאוד אודה לך מקרב לב אם תוכלי לנסות לסייע מתוך נסיונך העשיר ואולי יש לך רעיונות טובים. השאלה שלי היא כזו: יש לי כלב זכר מעורב מבוגר . לפני כחצי שנה הכלב חלה במחלת ריאות קשה. בשל כך הוא מקבל בחמישה חודשים האחרונים פרדניזון על בסיס יומי כדי להקל על הסימנים של המחלה (קוצר נשימה, שיעולים, ירידה משמעותית בסיבולת). תחת הטיפול הסטרוארידי המצב השתפר בהדרגה, הכלב חזר להיות ערני והטיפול במחלה בסה"כ כרגע תחת שליטה (השיעולים פחתו דרסטית). המינונים בהתחלה היו גבוהים למדי, כ-2 מ"ג/ק"ג (ליום) ובהמשך ירדו וכיום הוא מקבל סביב ה-חצי מ"ג/ק"ג מדי יום . תופעות הלוואי העיקרית שהתפתחה כתוצאה מהטיפול הן השתנת יתר ושתיית יתר, והכלב פיתח "סימנים קושינאידיים" נוספים (מתבטא בתאבון יתר,השמנה, הלחתת יתר, כבד שומני ועלייה בכולסטרול). כאמור, הכל נעשה מתוך ידעה ברורה ומתוך החלטה שעל-אף הסיכון בנזק לטוח הארוך, עדיפה התועלת שבטווח הקצר(ללא הכדורים איכות חיים ירודה למדי). כתוצאה מהטיפול התפתחה אי שליטה ובריחת שתן משמעותית. בהתחלת הטיפול עם המינונים הגבוהים הדבר היה קורה בצורה מאוד משמעותית, כשהפחתנו עם המינון אולי התופעה נחלשה מעט אך כעת היא חמורה הרבה יותר. שמתי לב שהתופעה קורית במחזוריות מסוימת ספיציפית בין השעות 17:00 עד 20:00 בצורה הכי קיצונית.(אולי בגל שאני נותן את הפרדניזון בשעה ספיציפית בבוקר 7:00(?) אני אסביר: לדוגמה - הכלב מצליח להתאפק בין 7:00 עד 13:00 מבלי שיברח לו כלום וכנ"ל בצהריים, אבל בין 19:00-20:00 זה נראה כאילו אין לו שום שליטה - אני יכול להוציא אותו לטיול ארוך ב-19:00 ומייד כשאני חוזר אני שם לב שטיפות בורחות, אפילו עוד לא עברו 5 דקות וקשה לי להאמין שהשלפוחית מלאה אחרי טיול עד כדי כך שהוא לא יכול להתאפק. גם תוך כדי הטיול וההליכה בחוץ בשעה זו הוא משאיר אחריו שובל אחרי שהוא סיים להשתיין וממשיך ללכת ומטפטף תו"כ) העובדה שכפי שציינתי שהדליפה קורית בשעות מאוד ספיציפיות בתוך היממה במחזוריות קבועה גורמת לי לחשוב שיתכן שככל הנראה מדובר בבריחה עקב בעיה הורמנלית? ולאו דווקא עקב שתיית היתר או חולשה קיצונית קבועה של שרירי הסוגרים. בדיקות שתן שללו דלקת חיידקית, ואפשרות טיפול בPPA לא הומלצה. (לטענת הוטרינר לא מתאימה למצב הכללי בעיקר עקב זה שהתרופה מעלה לחץ דם). אני מתנצל על התיאור הארוך, ופה אני מגיע סוף סוף לשאלה שלי- 1.האם קיימים טיפולים תרופתיים בלבד PPA שיכולים לעזור במקרים של דליפת שתן כזו? שיש להם פחות תופעות לוואי סיסטמיות(כמו של הPPA) ?והם פועלים ספיציפית יותר במערכת השתן? 2. אני יודע שהמפתח הוא לנסות להפחית את המינוון הסטרואידים. ונעשים כל מיני נסיונות למשחק עם המינונים תוך שילוב תרופות אחרות שמידת השפעתן לא ידועה(תחת מעקב). אבל כרגע כל עוד לא הגענו למצב כזה של מינון נמוך - עקב המחלה הראשונית (ויתכן שגם שלא נוכל), אני מאוד אשמח לשמוע אם קיים טיפול שיכול לנסות לעזור לנו מעט בפתרון הבעייה של דליפת השתן וגם אם לא לפתור אז לפחות להפחית מחומרתה . אני מאוד אודה לך אם תוכלי להסביר ולפרט. רוב תודות על הסבלנות והנכונות לעזור. וכמובן שבוע טוב. :-)

אור שלום, פנילפרופאנולאמין הינה תרופה הנתנת בעיקר לחזק את טונוס של של שרירי השופכה, מה שיכול לגרום הרבה פעמים לחוסר שליטה בכלבים . התרופה אכן אינה מומלצת לסובלים מיתר לחץ דם. חוסר שליטה יכול להתעורר כתוצאה מ :בעיה עיצבית, חסימות, דלקות, חסר הורמונאלי, גריאטרי,תרופות, שתיה והשתנה מרובות(סכרת, כליות, קושינג). במקרה שלכם הכלב מטופל בסטירואידים מה שיכול בפני עצמו להסביר את התופעה, יתכן אף שהתפתח קושינג מה שמגביר את הבעיה. איני יודעת באיזו מחלה ראשונית מדובר אך אם אכן הטיפול הינו סטרואידי בלבד, נראה כי אין פתרון פלא אלא להוריד את מינון הסטרואידים וכמובן במקביל לשלול אפשרויות נוספות שיכולות לגרום להחמיר את המצב.