מזועזעת עד עמקי נשמתי - לא להתייאש מאורך הדברים...

שלום לך, יש לי כלבה בת שנתיים וחצי, טרייר מעורב בפודל. אימצנו אותה לפני שנה וחצי והענקנו לה (אני ובעלי) את כל החום והיחס הטוב שאפשר להעניק, כולל פינוקים טיולים וכד'. לפני תשעה חודשים נולד בננו הבכור (אציין כי במשך כל ההריון שהיתי בבית ועד עצם היום הזה) תיארנו לעצמנו כי לידת בננו תאפיל על היחס לכלבה וכמובן על הרגשתה שלה. השתדלנו מאוד להעניק לה יחס (ברור שלא כבעבר) להמשיך ולטפח אותה, מצטרפת לכל טיול שלנו גם עם התינוק, ולאחרונה אפילו מעודדים אינטראקציה שלה עם התינוק, אפילו הם מגלים עניין אחד בשניה. כאשר הוא אוכל היא תמיד מתפנקת בשאריות האוכל שלו ובאמת משתדלים לתת לה מקום מכובד וראוי משל עצמה, כדי לא ליצור אנטי ביניהם. שוב אציין כי מה שלא יהיה בעולם היא לא תחזור למקומה לפני שנולד בננו וכמובן שלעולם לא תזכה לאותו היחס שקיבלה בעבר. הבוקר התעוררתי למחזה מזעזע ביותר - במתחם המשחקים של בני (זהו מקום תחום ע"י שתי ספות שאין גישה אליו, אלא רק ע"י טיפוס על הספות) במתחם זה יש מזרון פעילות ועליו מיני משחקים. בבוקר קמנו ובטקס הרגיל בירכנו את "פיבי" בבוקר טוב פתחתי לה את הדלת שתצא קצת - כהרגלי והלכתי למתחם המשחקים להכניס לשם את בני. את פניי קיבלה ערימת צואה לא מבוטלת (בחיים לא יצאה לה כמות כזאת) באמצע מתחם המשחקים על מזרון הפעילות. אני עדיין נפעמת ונרגשת מהגילוי המזעזע. ברור לי כשמש כי זהו מסר חד משמעי מצידה הנובע מקנאה כלפי בני, היות והיא בחרה לטפס במיוחד למקומו כדי לעשות שם את צרכיה. לא פתחתי לה חזרה את הבית כדי שתיכנס, אינני יודעת כיצד לנהוג בה כעת ואני גם מאוד מאוד נסערת מההתנהגות שלה. אנא ממך עני לי בהקדם ושפכי אור על מעשייה של כלבתי המתוסכלת, איך עליי לנהוג איתה כעת, מה לגבי המפגשים שלה עם התינוק? מה עושים במצב כזה? איך גורמים לה להבין כמה חמור המעשה שלה? בבקשה עני לי בהקדם האפשרי, הרי אצטרך להכניס אותה הביתה מתישהו... מודה לך מראש אורנה

אורנה שלום, קנאה הינה תופעה שכיחה אצל כלבים, הקנאה מתעוררת בעקבות שינויים במבנה האררכי הקיים, לרב בשל הוספת בעל חיים חדש, תינוק, חבר או כל דבר אחר המסב את תשומת הלב של הבעלים. הקנאה יכולה להתבטא בהתנהגות חריגה ומגוונת:הרס סביבתי, הרס עצמי, עשית צרכים בבית, סימון טריטוריה, השמעת קולות מוגברים ותוקפנות. חלק עיקרי של הטיפול הינו שיתוף הכלב בחויה, מתן תשומת לב מוגברת ושמירה על שגרת חיים והרגלים קבועים. מכויון שאיני מומחית לבעיות התנהגות, ומכיוון שהמצב יכול להחמיר ואף להיות מסוכן, ממליצה לכם בהקדם לפנות לוטרינר המומחה בטיפול בבעיות התנהגות(אין הרבה כאלו). כעסים ועונשים לא יפתרו את הבעיה אלא רק יחמירו אותה וספק אם הכלבה מקשרת אותם באופן ישיר להתנהגותה.